קרוהן וקוליטיס כיבית – מחלות דלקתיות של המעיים

קרוהן וקוליטיס כיבית הן שתי מחלות דלקתיות של המעיים. הסימפטומים של שתי המחלות דומים, ולכן מתייחסים אליהן פעמים רבות בנשימה אחת.

מחלת קרוהן

מחלת קרוהן היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שהגורם לה הוא תפקוד לקוי של המערכת החיסונית של הגוף. במעיים קיימים באופן טבעי מגוון רחב של חיידקים. חלקם פשוט עוברים שם, חלקם מועילים לתפקוד מערכת העיכול ולכן קיומם הכרחי, וחלקם יכולים להזיק ולהוות מקור סכנה. המערכת החיסונית של המעיים, וכן מערכת החיסון הכללית של הגוף אחראיות על זיהוי סוג החיידקים הנמצאים במעי, וסילוקם של החיידקים שעלולים לפגוע בתפקוד המעיים.

במחלת קרוהן, מערכת החיסון טועה בזיהוי של סוג החיידקים, ותוקפת גם את החיידקים הנחוצים לתפקודה של מערכת העיכול. כך למעשה, המערכת החיסונית פועלת כל הזמן ומייצרת תאי דם לבנים (לימפוציטים), שיוצרים דלקת וכיבים במעיים (ולעיתים גם בחלקים אחרים של מערכת העיכול- מהפה ועד פי הטבעת), שהם הביטוי העיקרי של מחלת קרוהן.

סימפטומים של קרוהן

כאשר נוצרת הדלקת במעיים מופיעים סימפטומים אופייניים כגון שלשול שיכול לגרום גם לפיסורה , כאב בטן, חוסר תיאבון וירידה במשקל, תחושת חולשה, דימום או סדקים בפי הטבעת, הקאות, אפטות בפה, כאבי מפרקים ופריחה על העור. כאשר המחלה פורצת בגיל צעיר, מתאפיינים הילדים החולים בעיכוב של הגדילה (כלומר, הם נשארים נמוכים יותר, קטני גוף והתפתחותם המינית מתאחרת).

הסימפטומים מגיעים בהתקפים שעשויים להיות תדירים מאוד ואפילו רציפים. אצל חולים אחרים, מגיע התקף אחת לכמה שבועות או חודשים.

סיבוכים

הסיבוכים של המחלה כוללים היצרות של המעיים או היווצרות חור במעי- שתי תופעות הדורשות התערבות כירורגית לתיקון המעי, על מנת שיוכל להמשיך בתפקידו. לעיתים הסיבוך כולל פגיעה בפי הטבעת.

טיפול בקרוהן

הטיפול במחלת קרוהן כולל נטילת תרופות אנטיביוטיות וסטרואידיות (דרך הפה, הוריד או בצורת נרות וחוקנים), יחד עם שמירה על תפריט תזונתי מותאם. כמו כן, מומלץ בחלק מהמקרים לנטול כמוסות של פרוביוטיקה, שבמחקרים נמצא כי יא מסייעת לטיפול במחלות. הסיבה לכשל בתפקוד המערכת החיסונית אינה ידועה לחלוטין, אך ידוע כי קיימים גורמים גנטיים תורשתיים לכך. התפרצות המחלה מתרחשת בדרך כלל בגיל 20-40, והיא חשוכת מרפא ונמשכת לכל החיים.

קוליטיס כיבית

קוליטיס היא מחלה דומה למחלת קרוהן, אך היא כוללת פגיעה אך ורק ברירית המצפה את הדופן הפנימי של המעי הגס- בחלק הקרוב לפי הטבעת (פרוקטיטיס), או לכל אורכו (פאנקוליטיס). יש לציין, שגם במחלת קרוהן ייתכן מצב בו הפגיעה מתרחשת רק במעי הגס, ולכן לעיתים קשה להבחין בין המחלות.

הגורמים לקוליטיס

הגורמים לקוליטיס כיבית אינם ידועים לגמרי, וכוללים כנראה מרכיב גנטי יחד עם מרכיבים סביבתיים כגון תזונה או זיהומים שונים. כמו בקרוהן, המערכת החיסונית של הגוף היא זו שגורמת מלכתחילה להתפתחות הדלקת מכיוון שהיא תוקפת חיידקים שאמורים להיות נוכחים בתפקוד תקין של המעי.

סימפטומים

הסימטומים האופייניים לקוליטיס כיבית הם כאב בטן, שלשול דמי ורירי, חום גבוה ותחושת חולשה (בדרך כלל בעקבות אנמיה). אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת קולונוסקופיה.

התפרצות המחלה מתרחשת בגילאים מוקדמים יותר ביחס לקרוהן, פעמים רבות כבר אצל ילדים צעירים ביותר. גם הקוליטיס מופיעה בהתקפים והיא חשוכת מרפא- אלא אם כן כורתים את המעי הגס.

הסיבוך בנפוץ לקוליטיס כיבית הוא התפתחות של סרטן במעי הגס. לכן, על החולים לעבור קולונסקופיה כעניין שגרתי, על מנת לזהות את הסרטן בשלב מוקדם ככל האפשר ולטפל בו לפני שהוא מתפשט בשאר איברי הגוף.

הטיפול בקוליטיס כולל שימוש בחוקנים, בתרופות נוגדות דלקת (כמו רפאסל או פנטסה), וטיפול בסטרואידים מקומיים או דרך הוריד. גם כאשר המחלה נמצאת בנסיגה, ולא מורגשים סימפטומים, חייבים להמשיך לקחת את הטיפול התרופתי כדי למנוע התקפים נוספים והסתבכויות של המחלה.