רוב האנשים מקבלים את העובדה שכישלון הוא מציאות חיים, החיונית לצמיחה, אך עדיין מעדיפים שלא להיכשל. מבלי ללמוד את סגולות הסליחה העצמית והמשך קדימה, אנשים רבים עשויים להיכשל לחלוטין בחיים.
אבל למה גם כשמכירים בעובדות אלו מבחינה אינטלקטואלית, ומבינים שכישלון יכול להפוך להזדמנות, אנשים כל כך פוחדים ממנו? וכיצד הורים, בניסיון לרכך את השפעת הכישלון, עושים לילדיהם עוול גדול?
הפסיכולוגיה של כישלון: חרדת ביצועים
מומחים מאוניברסיטת קליפורניה, מסבירים שהפחד מכישלון קשור ישירות לתחושת הערך העצמי. מחקר שעקב אחר תלמידים, מצא כי שיטה אחת להגנה על הערך העצמי היא החזקה באמונה בכישרון, ושכנוע אחרים ביכולות אישיות. מסיבה זו, היכולת להצליח חיונית לשמירה על הערך העצמי. כישלון פירושו שאדם אינו מסוגל, ולכן אינו ראוי.
המדענים שערכו את המחקר מצאו שאדם שאינו מאמין שיש לו יכולות להצליח, או אם כישלונות חוזרים מפחיתים את האמונה הזו, עשוי להתנהג באופן המבקש לשמר את ערכו העצמי. לעתים תכופות יותר, שיטות אלו לובשות צורת תירוצים או מנגנוני הגנה.
התמודדות עם כישלון
מומחים מסבירים שתלמידים מתמודדים עם כישלונות באחת מארבע שיטות:
תלמידים המוכוונים להצלחה אוהבים ללמוד למען הלמידה – הם מתייחסים לכישלון כשיטה לשיפור, ואינם סבורים שהוא מפחית בערכם.
חתירה להישגים – אנשים אלו כה פוחדים מכישלון, עד שהם מתחמקים ממנו בכל מחיר, גם אם פירוש הדבר להתנהג מעבר למה שצפוי באופן סביר.
כישלון המוביל להימנעות מהצלחה – אנשים אלו רק רוצים להימנע מכישלון. כדי לעשות זאת, הם נוטים לתרץ את התנהגותם, להתמהמה, או פשוט לא להשתתף בפעילויות.
תלמידים שנכשלו ויתרו לחלוטין על הניסיון להצליח – באופן שאינו מפתיע, אלו הם התלמידים אותם הכי קשה להניע, היות והם הפנימו כישלון.
התייחסות לכישלון קשורה באופן הדוק לתחושות הערך העצמי, ובהעדרו, מציבה אדם בפרספקטיבה. באמצעות הפיכת הערך העצמי למותנה בקטגוריות כגון הצלחה אקדמית, הופעה בטוחה או פופלריות, אנשים נכשלים להעריך את עצמם אך ורק בהתאם להיותם בני אנוש, ומקבלים כי כישלון הוא חלק מהחוויה האנושית.
מתנת הכישלון: למידה מטעויות
סליחה עצמית היא המפתח להתגבר על כישלון, אומרים המומחים. מחקר שנערך על ידי פסיכולוגים באוניברסיטת טקסס, מצא שאנשים שמתנהגים בחמלה עצמית, מחלימים מהר יותר מכישלון, ויש להם סיכוי גבוה יותר לנסות דברים חדשים.
בנוסף, חשוב שילדים יוכלו לבצע טעויות. מחקר שנערך באוניברסיטת קווינסלנד, על ידי פסיכולוגים, ממחיש את ההשפעות המזיקות של מצב הנקרא "הורות יתר", המוגדרת כניסיון מוטעה של ההורה לשפר את ההצלחה האישית והאקדמית של הילד.
הורות יתר מערערת את הביטחון של הילד
בראיון עם פסיכולוגים, יועצים ומורים, מצאו החורים שהורות יתר זו כרוכה באפשרות להרוס את הביטחון של הילד ולערער את החינוך העצמאי. התלמידים צריכים לחוות כישלון, אומרים הפסיכולוגים, על מנת ללמוד מיומנויות חיים חשובות כגון אחריות, ארגון, נימוסים, איפוק, ותכנון נכון יותר לעתיד.
הורים מתקשים להניח לילדיהם להיאבק בעצמם, אך זוהי גישת חינוך חיונית. פסיכולוגים קליניים מסבירים שילדים המבודדים ממצבים שאינם נעימים או מאתגרים, אינם מסוגלים להתמודד עם מצוקות. זהו תפקיד ההורים להכין את ילדיהם להתמודד עם כישלונות, ולא לסלול את הדרך עבורם.
