אילנה, אישה בשנות ה- 30 לחייה הגיעה לרופא משפחה חדש. 
לשם בדיקתה ביקש ממנה הרופא להוריד את חולצתה. הוא החל לבדוק אותה עם הסטטוסקופ, ולפתע, לשבריר של שנייה, הניח את כף ידו על החזה שלה.
בבדיקה רפואית מגיע חולה אל גורם רפואי לשם ביצוע פעולה רפואית מוגדרת מראש. חובת הבודק היא לשמור על כבוד החולה. לצערנו, ישנם מקרים בהם גורם רפואי חורג מסמכותו ופוגע בכבוד החולה שלא לצורך. אחת הדרכים לכך היא הטרדה מינית של החולה. במה מדובר ומה אפשר לעשות?
כמה דברים שכדאי לדעת על בדיקה רפואית
מערכת היחסים בין החולה לבין הבודק מכונה בשם: "יחסי מרות", בין אם מדובר ברופא או באחות. הכוונה היא, שבזמן הבדיקה הבודק מהווה סמכות רפואית. הוא הגורם המחליט, הוא נותן הוראות והנבדק מבצע את הוראותיו.
סיטואציה זו הופכת את החולה לחשוף ופגיע בפני הגורם הרפואי, ועלול להוות כר נח לניצול של הנבדק. אחת האפשרויות היא ניצול, הטרדה מינית או פגיעה מינית.
הגדרה של הטרדה ופגיעה מינית
החוק מפרט מספר מעשים הנחשבים כהטרדה מינית, למשל:
- סחיטה באיומים בדרישה לקיום מעשה בעל אופי מיני
- מעשים מגונים
- הצעות חוזרות בעלות גוון מיני הממשיכות גם לאחר שנפגע הבהיר שאינו מעוניין בכך.
- התייחסויות או אמירות בעלות אופי מיני המופנות אל אדם וממשיכות גם כאשר האדם הביע חוסר הסכמה, פגיעה או התנגדות אליהן.
איך מתגוננים מפני הטרדה מינית בעת בדיקה רפואית?
"חוק זכויות החולה" נחקק על מנת להגן על חולים מפני פגיעה בזכויותיהם בזמן טיפול רפואי. החוק מתייחס לנושא צנעת הפרט וההגנה על הפרטיות וקובע כי זכותו של חולה לבקש שתהיה נוכחות של אדם נוסף בחדר בזמן הבדיקה או הטיפול הרפואי.
נוכחות אדם נוסף (בן משפחה, חבר או אחות) מקנה לנבדק ביטחון בכך שאינו לבד עם הבודק, ומהווה גורם מרסן לבודק היודע כי עליו להתנהג בהתאם לכללים. זכותו של כל חולה בכל סיטואציה לבקש נוכחותו של אדם נוסף בחדר, ועל הגורמים הרפואיים להיעתר לבקשתו. הטרדה מינית הינה עבירה על החוק, על אחת כמה וכמה אם היא נעשית בעת בדיקה רפואית. במידה וחלילה חולה חש כי הוטרד או נפגע מינית הוא זכאי להגיש תלונה במשטרה ובמסגרת הרפואית בה אירע האירוע, והנושא יטופל במישור הפלילי. כמו כן יהיה רשאי הנפגע להגיש תביעת פיצויים אזרחית.