תפליט פלאורלי, תפליט אדרי או תפליט קרום הריאה, הוא מונח רפואי המתאר הצטברות של נוזל בחלל האדר העוטף את הריאות. המשמעות של המילה תפליט היא נוזל המסתנן ממחזור הדם לאזור דלקתי בדרך כלל או לנגע. ההרכב של התפליט משתנה, אך לרוב הוא כולל מים ואלמנטים שונים שהתמוססו בדם. בין היתר מדובר למשל בטסיות דם, תאי דם לבנים, חלבוני פלזמה ועוד.
אדר, צדר או פלאורה, הוא קרום נסיובי כפול העוטף את הריאות. קרום נסיובי הוא קרום חלק ודק העוטף מספר חללים ואיברים הממוקמים בתוך החללים בגוף. הקרום הנסיובי מקטין את החיכוך בין האיברים על ידי הפרשת נסיוב מסכך. החללים הנסיוביים בגופנו הם חלל הבטן העטוף בצפק, האדר העוטף את הריאות וכיס הלב.
במצב תקין באדם הבריא, הנוזל לא אמור להצטבר בחלל האדר אם כי ישנה כמות מינימאלית (5-50 מ"ל) של נוזל באזור שכן כפי שציינו, תפקיד הנוזל לסכך בין שני הקרומים. לפיכך, הצטברות של נוזל בחלל זה (תפליט פלאורלי) מעידה על פתולוגיה מסוימת ודורשת בירור רפואי.
מה הם הגורמים לתפליט פלאורלי?
הנוזל זורם לחלל האדר בשתי דרכים עיקריות: דרך הנימים באדר הריאה ובאדר הדפני ומחורים קטנים הנמצאים בסרעפת דרך חלל הבטן. הנוזל נספג דרך המערכת הלימפטית חזרה כשהמערכת מסוגלת לספוג עד פי עשרים יותר מהכמות המיוצרת במצב תקין. אי לכך, ההצטברות של הנוזל נובעת מכך שקצב הייצור של הנוזל עולה על יכולת הספיגה שלו חזרה.
הגורמים המרכזיים לתפליט פלאורלי הם אי ספיקת לב, המהווה את הגורם המרכזי לתפליט פלאורלי, שחמת הכבד, סרטן הריאה, סרטן השד ולימפומה, שחפת, ניתוח מעקפים, כילותורקס, המותורקס ועוד.
מה הם התסמינים של תפליט פלאורלי?
בדרך כלל, התסמינים מהם סובלים החולים קשורים יותר לבעיה הראשונית שגרמה להצטברות הנוזל ולהיווצרות התפליט. כך לדוגמה ירידה במשקל היא תסמין הנלווה לתפליט על רקע ממאירות (גידול סרטני), חום גבוה לרוב נלווה לתפליט מזוהם ובנוסף ייתכנו גם קוצר נשימה, כאב המופק בנשימה עמוקה הנקרא כאב פלאוריטי, שיעולים בדרגות חומרה שונות ועוד.
סיבוכי התפליט כוללים בין היתר תמת הריאות, פנאומוטורקס ובצקת ריאות, שעלולה להתרחש על רקע ניקוז מהיר ועל כן יש לנקז את התפליט בהדרגתיות.
כיצד מאבחנים תפליט פלאורלי?
ישנו מגוון רחב של בדיקות המשמשות לאבחון של תפליט פלאורלי. הבדיקה הגופנית היא הבסיסית ביותר: באזור שבו הצטבר הנוזל יישמעו קולות נשימה מופחתים או שלא יישמעו קולות נשימה כלל, תורגש ירידה בכניסת האוויר וכן עמימות בניקוש. כמו כן, ייתכן שהמטופל יופנה לבדיקת CT חזה, ניקור חזה ו/או ביופסיה של הפלאורה.
הניקור יכול להיות דיאגנוסטי בלבד, אך על ידי שאיבה של כמות נוזל משמעותית, ניתן גם להקל על הנשימה, כך שהניקור יכול להיות אבחנתי וטיפולי במקביל. במעבדה יש לבדוק את רמת החומציות של הנוזל, את ריכוז החלבון בנוזל, את רמת ה- LDH, לבצע ספירת תאים (לימפוציטים) ועוד.
ברמה הבסיסית, ביותר נהוג לחלק את סוגי התפליטים השונים לשתי קבוצות מרכזיות: תפליט עשיר בחלבונים הנקרא אקסודט ותפליט עני בחלבונים הנקרא טרנסודט. הצטברות של טרנסודט היא לרוב תוצאה של גורמים מערכתיים, בדגש על תסמונת נפרוטית, שחמת הכבד ואי ספיקת לב ואילו הצטברות של אקסודט היא לרוב תוצאה של גורם מקומי כמו לדוגמה סרטן הריאות, דלקת ריאות חיידקית, תסחיף ריאתי וזיהום ויראלי של הריאה.
אם מתברר שהנוזל אקסודטיבי, יש להמשיך ולבצע בדיקות נוספות כמו לדוגמה רמות גלוקוז, צביעה היסטולוגית, עמילאז, מרקרים לשחפת, אדנוזין, אינטרפרון ועוד. בדיקת CT חזה לרוב נכנסת לתמונה כאשר חרף כל הבדיקות עדיין לא נמצא הגורם לתפליט וישנו חשד לתסחיף ריאתי.
כיצד מטפלים בתפליט פלאורלי?
הטיפול בתפליט פלאורלי משתנה בהתאם לבעיה הראשונית שהובילה להיווצרותו. כך לדוגמה אם מקור הבעיה בזיהום חיידקי של הריאות, יכלול הטיפול בין היתר שימוש בתרופות אנטיביוטיות.
הצטברות של נוזלים על רקע מערכתי תטופל לרוב במשתנים ואם מדובר בכמות משמעותית, ייתכן שיוחדר נקז חזה על מנת לשחרר את הלחץ מהריאות. במקרים החמורים ביותר ייתכן כי טיפול הבחירה יהיה כירורגי כשבין היתר מדובר בהדבקת שני קרומי האדר (Pleurodosis) או הסרת חלק מהקרום (Pleurectomy).
>
