מחלת עגבת

אם גם אתם חושבים שעגבת היא מחלה שחלפה מן העולם אי שם במאה ה- 19 כדאי שתחשבו פעמיים. מדובר במחלה "חיה ובועטת" וכדאי להכיר את סימניה ואת הדרכים בהן ניתן להידבק בה, כל זאת על מנת להימנע מהדבקה ובמידה וכן התרחשה הדבקה- לזהות אותה בהקדם ולהתחיל טיפול מהיר.

מחלת העגבת מוכרת ביותר בהקשר של מחלות מין, מכיוון שקיום יחסי מין לא מוגנים היא אחת הדרכים הנפוצות ביותר להדבקה. המחלה היא מחלה חיידקית והחיידק הגורם לה נקרא "טרפונמה פלידום". הבעיה העיקרית במחלת העגבת היא שהיא יכולה להיות נסתרת במשך שנים רבות- אדם יכול להיות נשא של החיידק ולא לדעת מכך עד שמתרחשת התפרצות של המחלה.

מחלת העגבת (עוד על המחלה באתר stdinfo) הייתה נפוצה מאוד בעבר ואף נחשבה כגורם מוות משמעותי שכן לא היה לה טיפול יעיל. מאז המצאת הפנצילין והתרופות האנטיביוטיות החדשות יותר, קיימים טיפולים יעילים למחלה וניתן להירפא ממנה.

הידבקות

צורת ההדבקה השכיחה ביותר של עגבת היא במגע של עור לעור- אדם שיש לו פצע פעיל של עגבת שנוגע בעור של אדם אחר יכול להדביק אותו. מכיוון שמרבית הכיבים נמצאים על איברי המין, קיום יחסי מין היא אחת הדרכים השכיחות להדבקה. קונדום יכול לעזור מאוד במניעה, אך אם הנגע של העגבת נמצא על מקום שאינו עטוף בקונדום, כמו שק האשכים למשל, עדיין יכולה להתרחש הדבקה.

כיצד זה נראה?

מרגע ההדבקה ועד הופעת הסימנים הראשונים חולפים בין שבוע לשלושה עשר שבועות, כאשר משך הדגירה הממוצע של המחלה הוא כשלושה שבועות. את מחלת העגבת מקובל לחלק לשלושה שלבים בהתאם לתופעות השונות המאפיינות כל אחד מהם:

• בשלב הראשון מופיע נגע קטן (נקרא גם chancre בשפה הרפואית) אדום ובולט על פני העור, לרוב העור של הפין, שק האשכים או שפתי הפות. נגע זה אינו גורם לכאב או גירוד ופעמים רבות חולף בלי שהאדם שנדבק מבחין בו בכלל.
• השלב השני של העגבת מגיע מספר שבועות לאחר הופעת הנגע הראשוני, בשלב זה מופיע פריחה אדומה-ורודה במקומות רבים בעור, בעיקר בכפות הידיים והרגליים. הפריחה אינה מגרדת ובמקביל לה מופיעה נפיחות של בלוטת לימפה. בשלב זה כבר מרגישים כאבי פרקים, תחושה כללית רעה ולעיתים חום. גם השלב הזה יכול לחלוף ללא טיפול תרופתי.
• השלב השלישי והאחרון של העגבת גורם לרוב לתמותה אם הוא לא מטופל. שלב זה יכול להופיע שנים לאחר ההדבקה הראשונית ובו חיידקי העגבת מפושטים בכל הגוף. יש לשלב זה ביטויים בשלושה אזורים עיקריים:

א. בעור – מופיעים נגעים שבמרכזם נמק. הם יכולים להופיע גם בגרון, בחיך ובאף ולהותיר אחריהם צלקות.
ב. בלב וכלי הדם – כלי הדם שמספקים דם לשריר הלב יכולים לעבור היצרות שתפגע באספקת הדם של הלב. הכלים הגדולים יותר שמספקים את כל הגוף עוברים התרחבות בשם "אניוריזמה" שיכולה להפוך לקרע.
ג. במוח – תופעות שונות של פגיעה עצבית כמו דלקת קרום המוח, פרכוסים, בלבול, שיתוק ועוד.

מה אפשר לעשות?

השלב החשוב ביותר הוא מניעה- שימוש בקונדום הוא הדבר הכי חשוב במידה ואתם מקיימים יחסי מין מזדמנים או עם מספר פרטנרים. הדבר תקף הן לגבי יחסי מין אוראליים, הטרוסקסואלים או הומוסקסואלים.

במידה ואכן התרחשה הדבקה, חשוב לפנות לרופא המשפחה עם הופעת כל נגע שהוא על איברי המין בכדי לברר האם מדובר בנגע של עגבת. אם פספסתם את השלב הראשון של המחלה, השלב השני וודאי יבהיל אתכם לרופא.

כעיקרון הטיפול הוא טיפול בתרופות אנטיביוטיות מקבוצת הפנצילין. רצוי להתחיל אותו מוקדם ככל הניתן מרגע ההדבקה ואם הוא ניתן בשלב הראשון או השני למחלה, היא צפויה לחלוף מבלי להותיר נזקים קבועים. לעומת זאת, טיפול שמתחיל רק בשלב השלישי של המחלה יכול אמנם להביא להשמדת החיידק, אך לא יוכל לתקן נזקים שכבר נגרמו.