כשל או חסר חיסוני (Immunodeficiency) הינו תופעה אשר בה מערכת החיסון נפגעת ואינה יכולה להתמודד אל מול זיהומים מבחוץ. הכשל החיסוני יכול להיות נרכש או מולד, ממקור ראשוני או שניוני. הכשל יכול להתגלות ולהתבטא באחד או יותר מעשרות המרכיבים של מערכת החיסון.
סוגי הכשל והגורמים לו
כשל חיסוני יכול להיות מולד כמחלה תורשתית. המחלה תיגרם בדרך כלל כתוצאה מחוסר באחד ממרכיבי מערכת החיסון, וחוסר הבשלה של תאי B או T. החסר יכול להתבטא באחד ממרכיבי תאי הדם הלבנים, אאוזניפילים, קולטני התא, מקרופאג'ים ועוד.
כשל חיסוני יכול להתבטא גם באיברים כמו טחול, מערכת הלימפה, מערכת המשלים ועוד. מקרים אלה הינם נדירים יותר, ועלולים להגיע עד כדי מחלות בהן מערכת החיסון לא מתפקדת כלל כמו XLA או SCID (ילדי הבועה).
כשל חיסוני עלול גם להיות נרכש במהלך החיים, כתוצאה מתקיפה של תאי הדם הלבנים, פגיעה חיצונית במערכת החיסון, הידבקות בנגיפים כדוגמת איידס או כתוצאה מטיפולים כימותרפיים או השתלת מח עצם. הגורם העיקרי לכשל זה עלול להיות כתוצאה מסרטן מסוג לוקמיה אשר מתבטא בחסר נויטרופילים, מיאלומה אשר מתבטא בכשל לימפוציטים, או לימפומה אשר מתבטאת בכשל במערכת הלימפה.
כאמור, גורמים נוספים לכשל החיסוני נובעים מתרופות אשר מדכאות את המערכת החיסונית (במקרים של טרשת נפוצה, השתלת איברים וטיפול כימותרפי), הידבקות בטפילים ונגיפים (כדוגמת חצבת או איידס), תת תזונה, הרס כירורגי או אחר של הטחול.
תסמינים ואבחון של כשל חיסוני
תסמיני הכשל החיסוני יהיו תלויים בחסר הקיים ובאופי התאים הפגומים. למשל בעיה באאוזנפילים תגרום לחוסר יכולת ולכשל במלחמה בתולעים, או חסר בקולטן מסוים יגרום לחוסר יכולת להתמודד עם זיהומים אחרים. פעמים רבות, יזוהה החולה באמצעות זיהומים חוזרים כמו דלקות ריאות נישנות כתוצאה מחוסר יכולת של הגוף להתנגד לזיהומים. מעבר לכך, תסמינים כמו שלשול, פריחה, חום, חוסר התפתחות או אלרגיות עלולים אף הם להחשיד לכיוון מחלות המערבות כשל חיסוני. במקרה של מבוגרים, תיעשה בדיקה ספציפית לאבחון נגיף האיידס.
האבחון, במקרה של כשל חיסוני מולד ייערך כבר בילדות המוקדמת, ויכלול בירור גנטי ואחר אצל מומחי אימונולוגיה ומחלות זיהומיות. מכיוון שידוע כי מחלות אלו הינן אוטוזומליות וקשורות למרכיב ה-X, בחלקן הן מוכרות והאבחון יכול להיעשות באופן ברור ומהיר, על בסיס מיפוי גנטי.
לפני כן, יישאלו הרופאים על ההיסטוריה הרפואית שלהם ושל בני משפחותיהם, בכדי לנסות לעלות על גורם הבעיה. במקרה הצורך יישלח הילד או החולה לבדיקות מעבדה נוספות לבירור תפקוד תאי B ו-T.
טיפול בכשל חיסוני
מחלות הנובעות מכשל חיסוני הינן חסרות טיפול ספציפי, מכיוון שאין דרך לעודד ייצור חסרים כדוגמת תאי דם לבנים. הטיפול בזיהום הספציפי ייעשה באמצעות מתן אנטיביוטיקה או טיפול ספציפי אחר כדוגמת זה הניתן במקרי איידס.
כנגד כשל חיסוני מולד, קיימים מספר טיפולים, אשר בעיקרם הם ניסיוניים, ובעלי יעילות נחקרת. הטיפולים הכלולים הם עירוי נוגדנים לווריד (IVIG), השתלת מח עצם במקרה של לוקמיה, או שיטות לריפוי גנטי באמצעות תאים הנלקחים ממוח העצם של החולה ומושתלים בחזרה לאחר מניפולציה.
במקרה של כשל חיסוני נרכש, הטיפול ייעשה במקור הבעיה, כמו למשל טיפול כימותרפי כנגד הסרטן. לפעמים תישקל הפסקת תרופות מדכאות מערכת חיסון, אם הדבר אפשרי, או בידוד החולה במידה והתרופות חייבות להמשיך להילקח. במקרים קלים יחסית, ישנם מטופלים הפונים לרפואה המשלימה, או לשינוי תזונתי אשר יכול לחזק את מערכת החיסון ולתרום ליכולת הגוף לרפא את עצמו. עם זאת, ההמלצה היא להתייעץ עם הרופא המטפל בטרם התחלת הטיפול.
>
