דיאליזה

כאשר תאי הגוף מייצרים חלבונים, נוצרים כתוצרי לוואי חומרים שונים. חלק מהחומרים הללו נחוצים לגוף, וחלק פוגעים בו ועל הגוף למצוא דרך להפטר מהם. אחד מהחומרים הללו נקרא אוריאה (שתנן). האוריאה מגיע מהגוף אל הכליות, שנפטרות ממנו דרך השתן.

כאשר הכליות תקינות ובריאות, תפקידן למנוע הצטברות של פסולת מסוג שתנן בגוף, וכן להפטר מעודפי מלח ומים, תוך שמירה על רמה תקינה של מלחים (כמו אשלגן, נתרן ועוד) ושל לחץ דם.

מצבים פיזיולוגיים שונים ומחלות עלולים לגרום למחלות כליות העשויות להוביל לקריסה בתפקוד הכליות. כאשר תפקוד הכליות אינו עולה על 15% מתפקודה במצב תקין, הופכים החולים תלויים בטיפול הנקרא דיאליזה. טיפול זה נמצא בסל הבריאות, וממומן לחלוטין על ידי קופות החולים, ללא השתתפות עצמית של החולה.

טיפול דיאליזה

קיימים שני סוגים של טיפולי דיאליזה:

1. המו-דיאליזה: זהו מכשיר שמהווה למעשה כליה מלאכותית שמנקה את הדם. הדם מגיע אל המכשיר דרך חיבור תת עורי שנעשה על ידי הצוות הרפואי, בדרך כלל ע"י ניתוח ביד או ברגל. החיבור הזה נקרא פיסטולה. לעיתים יש צורך להשתמש בצינורית פסטית קטנה לצורך חיבור העורק לוריד, ולעיתים זה נעשה באמצעות קטטר המוחדר לוריד באיזור הצוואר. על המטופל להיות מחובר לכליה מלאכותית במשך כ-4 שעות (כתלות במידת התפקוד של כליותיו, כמות הנוזלים והפסולת שנאגרת בגופו, ומשקלו). בדרך כלל מתבצע הטיפול 3 פעמים בשבוע.
2. דיאליזה פריטוניאלית: בשיטה זו, לא מוציאים את הדם מהגוף של החולה, אלא מנקים אותו בתוך הבטן. לתוך חלל הבטן מוחדר קטטר (בניתוח), באמצעותו ממלאים את הבטן בנוזל מיוחד שסופג מהדם את הפסולת ממנה הוא צריך להפטר. דיאליזה פריטוניאלית יכולה להתבצע באופן ידני (CAPD), כאשר החולה מזרים לעצמו את הנוזל דרך הקטטר, הנוזל מתנקז לשקית הרקה, ולאחר כ-4 שעות מחליף החולה את שקית הנוזל. בנוסף, יכולה הדיאליזה להתבצע בעזרת מכונה (CCPD) אשר מרוקנת ומחליפה באופן אוטומטי את שקיות הנוזל תוך שעתיים, במשך הלילה. היתרון של דיאליזה פירטוניאלית היא שבמהלך הטיפול יכולים החולים להמשיך בעיסוקיהם כרגיל. דיאליזה פיטוניאלית מתקיימת כל יום, במשך היום או במשך הלילה.

טיפולי דיאליזה נעשים בדרך כלל בבתי חולים או ביחידות דיאליזה הצמודות לבית החולים, אך ניתן לעשותם גם במכונים מיוחדים ואפילו בבית. כל זה, בתלות בסוג הדיאליזה המותאם לחולה, יכולותיו ומערכת התמיכה שלו, וכמובן גם רצונותיו ובקשותיו.

השפעות הדיאליזה

במצבים מסויימים, אקוטיים, הטיפול בדיאליזה מקל למשך זמן מה על הכליות, ומאפשר להן לשוב לתפקוד טוב לאחר זמן קצר. יחד עם זאת, ברב המקרים, כאשר קיימת פגיעה בכליה, יהפוך החולה לתלוי בטיפול הדיאליזה למשך כל חייו, אלא אם כן יעבור ניתוח להשתלת כליה תקינה. יחד עם זאת, נראה כי תוחלת החיים של חולי דיאליזה אינה נמוכה מזו של אנשים עם כליות תקינות.

טיפול הדיאליזה אינו כואב, מלבד חוסר נוחות שעשוי להגרם בעת החדרת המחטים. כמו כן, עשוי הטיפול לגרום לירידה בלחץ דם, כאבי בטן וכאבי ראש. בנוסף, חולי דיאליזה צריכים לשמור על תזונה מותאמת, ולעבור בדיקות תקופתיות על מנת להתאים את מינוני הטיפול ואת הדיאטה.

אחרי תקופת הסתגלות לטיפולי הדיאליזה, יכולים החולים לחזור לחיים רגילים (מלבד השעות הנחוצות לצורך ביצוע הטיפול). עבודה אפשרית אם אין מדובר בעבודה פיזית. כמו כן, יכולים החולים לנסוע לחו"ל, משום שמרכזים לטיפול בדיאליזה קיימים בכל העולם, ובתיאום מראש אפשר להגיע למרכזים בחו"ל במהלך הטיול או הנסיעה, וקבל בעזרתם את הטיפול המתאים.