זאבת היא מחלה שנגרמת כתוצאה מכשל של מערכת החיסון, כשל שגורם לכך שהגוף תוקף רקמות ותאים של עצמו. מחלה מסוג זה נקראת מחלה אוטואימונית וכמו רוב המחלות האוטואימוניות גם הגורמים לזאבת עדיין אינם ברורים לגמרי.
מדובר במחלה נדירה למדי. בארץ מאובחנים כ-2000 חולים, כאשר המחלה נפוצה יותר בקרב נשים, בעיקר בגיל הפוריות. היא פורצת לגוף בין גיל 15 לגיל 45.
הגורמים
גם שימוש ממושך בתרופות מסוימות עלול לגרום לסוג מובחן של זאבת וכן חשיפה לשמש, שעלולה לגרום פצעים על העור שקשורים למחלה.
- זאבת אדמנתית מערכתית: הסוג הנפוץ ביותר, שעלול לפגוע בכל איבר בגוף
- זאבת עורית (זאבת דיסקואידית): סוג זה פוגע רק בעור ולפיכך הוא קל יחסית
- זאבת של הילוד: מחלה שפוגעת בתינוקות בני יומם
- זאבת עקב שימוש בתרופות
תסמינים
כיוון שמדובר בדלקת באחד מאיברי הגוף, התסמינים משתנים מאדם לאדם. אצל רוב החולים המחלה אינה מופיעה במלוא עוצמתה, אלא באופן הדרגתי ועוברים חודשים ולעתים שנים עד התפרצות המחלה מרגע הופעת התסמינים הראשונים.
התסמינים הראשונים הם כלליים:
- חום
- תשישות
- חולשה כללית
- חוסר תאבון ושינויים במשקל.
- פריחה בפנים- במיוחד באזור האף והלחיים
- כאבי מפרקים
- קוצר נשימה
- נשירת שיער
- דימומים קלים
- פצעים המופיעים עם החשיפה לשמש
- פרכוסים
- עיניים יבשות
- אנמיה, תסמונת ריינו – הכחלה או הלבנה של אצבעות הידיים או הרגליים בשל קור או מתח
- כאבים בחזה
- פצעים בפה ובאף
- תופעות נפשיות כמו חרדה או דיכאון ועוד.
אבחון וטיפול בזאבת
אבחון המחלה ייעשה לפי התסמינים שצויינו וכן באמצעות בדיקות נוספות: בדיקות דם ושתן, ספירת דם, בדיקות לגילוי רמת הנוגדנים, צילומי חזה ובדיקות לב וריאה.
טיפול תרופתי: לרוב הטיפול בזאבת הוא טיפול תרופתי, בעיקר באמצעות תרופות נוגדות דלקת. לעתים מדובר ככדורים למניעת מלריה, שעוזרים למשל בזאבת עורית. במקרים חמורים יותר, כאשר מעורבים איברים כמו לב או כליות, הטיפול כולל גם נטילת סטרואידים.
