התייבשות מתרחשת כאשר כמויות משמעותיות של מים ונוזלים עוזבים את הגוף.
במצבו התקין, על הגוף להכיל כ-75% מים הנמצאים בתוך התאים, כלי הדם ובין התאים. מים חיוניים להישרדות האנושית, ולמרבה המזל, הגוף מצויד במערכת ניהול מים משוכללת, הנקראת מנגנון הצמא, אשר מודיע לאדם מתי עליו להגדיל את צריכת הנוזלים.
למרות שהגוף מאבד מים באופן קבוע לאורך היום בעת נשימה, זיעה ועשיית צרכים, ניתן לחדש את כמויות המים באמצעות שתיית נוזלים ולמנוע התייבשות. יחד עם זאת, מקרים חמורים של התייבשות דורשים טיפול רפואי מיידי. מחקרים מסבירים כי גם רמות מועטות של התייבשות עלולות לגרום לכאבי ראש, עייפות, חוסר ערנות כללי ואף עצירות.
מה גורם להתייבשות?
הגורמים המיידיים של התייבשות כוללים אבדן כמויות משמעותיות של מים, העדר כמויות מים מספיקות בגוף, או שילוב של השנים. גורמים נוספים כוללים:
- שלשול – הגורם השכיח ביותר להתייבשות קשור לליקויים במעי הגס אשר סופג מים מחומר מזון ונוזלים, ומונע שלשולים.
- הקאות – גורמות לאיבוד נוזלים.
- הזעה – מנגנון הקירור של הגוף משחרר כמות משמעותית של מים. מזג אוויר חם ולח ופעילות גופנית נמרצת עלולים להגביר באופן משמעותי יותר את אובדן הנוזלים מהגוף באמצעות זיעה.
- סוכרת – רמות סוכר גבוהות בדם גורמות להטלת שתן מוגברת ואיבוד נוזלים.
- השתנה תכופה – מצב זה נגרם בדרך כלל בשל סוכרת אשר אינה מטופלת, אך הוא יכול אף להיגרם בשל צריכת אלכוהול ותרופות, דוגמת תרופות משתנות, אנטיהיסטמינים, תרופות ללחץ דם ותרופות אנטי פסיכוטיות.
- כוויות – מים מחלחלים לתוך עור פגום, פצוע או לאחר כוויה, וכך נגרם איבוד נוזלים.
מהם התסמינים של התייבשות?
התסמינים הראשונים של התייבשות כוללים צמא, שתן כהה יותר והפחתה במתן שתן. למעשה, צבע השתן הוא אחד הסממנים הטובים ביותר להצבעה על רמת הלחות של גוף האדם. יתר התסמינים כוללים:
התסמינים החמורים יותר כוללים:
- חוסר בהזעה
- עיניים שקועות
- עור מצומק ויבש
- לחץ דם נמוך
- פעימות לב מואצות
- חום גבוה
- הזיות
- אבדן תחושות.
כיצד מאובחנת התייבשות?
רופא ישתמש בבדיקות גופניות ונפשיות על מנת לאבחן התייבשות. אם החולה מפגין את התסמינים המוכרים כגון חוסר התמצאות, לחץ דם נמוך, קצב לב מהיר, חום, חוסר בהזעה ועור יבש, ניתן לאבחן אצלו התייבשות.
לעיתים קרובות יבצע הרופא בדיקות דם על מנת לבדוק את תפקוד הכליות, הנתרן, אשלגן ורמות אלקטרוליטים אחרות. אלקטרוליטים הם יונים כימיים אשר מווסתים את הלחות בגוף וחיוניים לתפקוד השרירים והעצבים. בדיקת שתן תספק מידע יעיל מאוד עבור אבחון התייבשות. אם השתן בצבע כהה ומרוכז יותר, מצביע הדבר על התייבשות.
על מנת לאבחן התייבשות אצל תינוקות, הרופא יבדוק בדרך כלל נקודה רכה שקועה בגולגולת, ואף יאתר חוסר בזיעה ומאפייני טונוס שרירים מסוימים.
כיצד התייבשות מטופלת?
הטיפול העיקרי להתייבשות הוא חידוש רמת הנוזלים בגוף. ניתן לבצע זאת באמצעות צריכת נוזלים צלולים כגון מים, מרקים צלולים, מים קפואים או קרח. חלק מהחולים, לעומת זאת, זקוקים לעירוי נוזלים על מנת לחדש את רעננות הגוף. ניתן לקבל אף טיפול תרופתי מתאים הכולל תרופות נגד שלשול, נגד בחילות ונגד חום.
כיצד ניתן למנוע התייבשות?
טיפול מניעתי הוא הטיפול החשוב ביותר להתייבשות. יש לדאוג לשפע רב של נוזלים ומזונות בעלי תכולת מים גבוהה, כגון פירות וירקות, על מנת למנוע התייבשות. יש להיזהר מפני פעילויות בחום קיצוני או בשעות החמות ביותר של היום, ואם מבצעים פעילות גופנית, יש להציב את חידוש הנוזלים בראש סדר העדיפויות.
קשישים וצעירים הם האנשים הנמצאים לעיתים קרובות בסיכון הגבוה ביותר להתייבשות, ועליהם לנקוט במשנה זהירות לצריכת מספיק נוזלים.
>
