כאשר מדברים על היפוליקמיה, מתכוונים למצב של מיעוט סוכר בדם. בגוף ישנה רמה נמוכה ביותר של סוכר בדם, שמגיעה לדרגה קיצונית ונמוכה מזו המקובלת בדרך כלל.
כתוצאה מכך, המערכות החשובות בגוף עלולות להינזק, כמו גם תיפקודן. תפקודו של המוח עלול להינזק בצורה המשמעותית והקריטית ביותר, מכיוון שהסוכר משמש מקור אנרגיה חשוב ומשמעותי ביותר עבורו.
מהו מצב של היפוגליקמיה?
באירועי היפוגליקמיה, המוח שולח אותות ליותרת הכליה על מנת שתחרר לדם את הורמון האדרנלין, שיגרום לכבד לשחרר סוכר לדם. כשמשתחרר האדרנלין ומתחיל לזרום בדם, החולה עלול לחוות בסממנים הדומים לאלה שמופיעים כשהגוף נתון בהתקף חרדה, כלומר: דפיקות לב מואצות, רעידות בגוף, הזעה מוגברת ועצבנות.
במצבים אלה, חולה ההיפוגליקמיה עלול להיות בחוסר מנוחה ואי נעימות, מה שיגרום לעתים לאגרסיביות, והוא מסוגל לנקוט בדרכי אלימות כלפי סביבתו או כלפי עצמו.
במידה והתקף ההיפוגליקמיה הולך ומחריף, ומגיע עד לדרגה חמורה, החולה עלול לסבול מהתופעות הבאות: חולשות בגוף, חיוורון, בחילות, בלבולים, פירכוסים בגוף ועיוותים. במידה והתקפי ההיפוגליקמיה מגיעים לחומרה קיצונית ביותר, עלול החולה לאבד את ההכרה ואף למות.
האנשים שנמצאים בסיכון גבוה ביותר לסבול מהתקפי היפוגליקמיה הם חולי הסוכרת, וסכרת נעורים בפרט, המטופלים באינסולין, אבל גם אנשים ללא מחלות שנמצאים בצום ארוך או בדיאטה מופחתת קלוריות עלולים לסבול מכך, כמו גם אנשים עם גידול לבבי או אלכוהוליסטים המונעים מעצמם אכילה, תוך שתיית אלכוהול מרובה.
תסמינים
התסמינים הבולטים והנפוצים ביותר להתקפי ההיפוגליקמיה יכולים להיות טשטושי ראיה, רעב מוגבר, הופעת זיעה קרה, כאבים בשרירים באופן כרוני, הפרעות בשינה, דפיקות לב וחולשה גופנית.
מי שלא ימהר לפנות לקבלת טיפול רפואי בעקבות זאת, עלול לסבול בנוסף גם מבלבול חושים, הוא ידבר בצורה לא ברורה, התנהגותו תשתנה לפתע ויכולת חשיבתו תיפגע. במצבים של תסמינים אלה, החולה עלול להגיע למצב של איבוד ההכרה, גופו יחווה עיוותים ובמקרים קיצוניים הוא עלול גם למות.
אבחון
תיעוד מדוייק ועקבי של התקפי ההיפוגליקמיה במשך חודשים ספורים, תוך ציון של זמן התרחשותם והיקף עוצמתם בכדי שיוכלו לזהות את הסיבות שגרמו להיווצרותם.
- צום של שלושה ימים- 72 שעות- בעת אשפוז והשגחה, בכדי שיוכלו לבדוק האם ההיפוגליקמיה אכן נגרמה מהפרשה מוגברת של אינסולין בגוף, שעלול להיות כתוצאה מגידול בלבלב.
- בדיקת העמסת סוכר, בכדי שתהיה אפשרות לקבוע את תגובתו של הגוף בזמן קבלת הגלוקוז בדם ברמה גבוהה.
- בדיקה כוללת של מצבו הבריאותי של חולה ההיפוגליקמיה. היה והאדם חולה במחלה שפוגעת באיברים חשובים, הגוף עלול לייצר אירועים של היפוגליקמיה, ואז הגורם לכך ברור.
- בעת אירוע ההיפוגליקמיה לתת דגימה של דם. בדיקת הדם תוכל בהמשך לתת את התשובה לשאלה מהיכן הגיעה ההיפוגליקמיה לגוף.
טיפול בהיפוגליקמיה
במצבים של התקפי היפוגליקמיה, מומלץ לנקוט במספר דרכי טיפול, תוך התאמה לסוג המקרה ולהיקפו, אבל רצוי שחולי הסוכרת או כל מי שבעבר סבל מהתקף של היפוגליקמיה, יישא עמו תמיד דבר משקה או מאכל ממותקים, בכדי לטפל באופן מיידי בכל דבר שיקרה ושקשור להיפוגליקמיה.
- כאשר האדם נמצא במצב של הכרה מלאה- מתן דברי מתיקה, פירות, פחמימות או משקאות ממותקים.
- כאשר האדם איבד את ההכרה- הזרקת גלוקוז לגופו. אסור לתת לו לאכול או לשתות, משום שהוא עלול להיחנק עקב כך, שכן הוא שרוי בחוסר הכרה.
- כאשר הכרתו של האדם לא חוזרת אחרי זמן קצר- חובה לגשת לבית החולים, שם יקבל את הטיפול המתאים.
>
