בעולם של סיפוק מיידי, אנשים מבקשים להשיג תוצאות כאן ועכשיו. גמילה מאלכוהול אינה שונה במובן זה, ומכורים לאלכוהול המתאשפזים במרכז גמילה, נוטים, באופן טבעי, לשאול: כמה זמן זה ייקח? תרבות המאה ה-21 רגילה לתוצאות מהירות, ומכורים לאלכוהול, המתחילים תהליך גמילה, חרדים לקראת המצופה מהם.
כמה זמן נמשך תהליך גמילה מאלכוהול?
חשוב לזכור שגמילה היא הצעד הראשון בלבד בדרך הארוכה להתאוששות מהדפוסים ההרסניים של ההתמכרות. התהליך מסמן את הסיום הפתאומי של צריכת אלכוהול, והגוף צריך לנקות את עצמו מכל עקבות האלכוהול. תהליך גמילה נמשך בדרך כלל שבוע עד עשרה ימים.
אך תכניות המבוצעות במרכז גמילה נמשכות לפחות חודש עד 45 ימים. חלק מהנגמלים שוהים במרכז חודשיים או שלושה חודשים, ואורך התהליך נקבע בהתאם למאפייני ההתמכרות; היסטוריית ההתמכרות; חומרת התסמינים; נוכחות מצבים רפואיים, נפשיים או התנהגותיים אחרים, במצב הנקרא אבחון משותף; והצרכים הגופניים, הנפשיים, הרגשיים, החברתיים והרוחניים של הנגמל.
תסמיני גמילה מאלכוהול
התסמינים אותם חווים אנשים במהלך הגמילה עשויים להיות מתונים כגון כאבי ראש או בחילות, אך חלק מהנגמלים חווים אף הזיות חמורות ורעידות המסומנות באמצעות התקפים.
אם לא קיימים מצבים משותפים להתמכרות, כגון שימוש בסמים או הפרעות אכילה, גמילה מאלכוהול היא מסלול אופייני המורכב משלושה שלבים ברורים יחסית.
השלב הראשון – תסמינים חמורים
בתקופה זו הנגמל חווה תסמיני רעידות, היפראקטיביות של מערכת העצבים האוטונומית וסיכון להתקפים ורעד המתרחשים בתוך יומיים לאחר הפסקת צריכת האלכוהול, כשהשיא של התסמינים מתרחש ביממה הראשונה.
ההתקפים עשויים להימשך עד שלושה ימים, והתסמינים הפיזיים הנפוצים במהלך הגמילה כוללים הפרעות בקצב הלב, לחץ דם מוגבר, הזעה מוגזמת, שיבוש בטמפרטורת גוף ובעיות במערכת העיכול.
השלב השני – תסמינים מתונים – בשלב זה ממשיכים תסמיני חרדה, מצב רוח ירוד והפרעות בדפוסי השינה, אך הם אינם מלווים בתסמינים פיזיים חמורים. חרדה מוגברת נפתרת בתוך שלושה שבועות עד חודש וחצי לאחר השימוש באלכוהול, ולנשים לוקח מעט יותר זמן מגברים לעבור שלב זה.
שלב השלישי – תסמינים לטווח הארוך – במהלך שלב סופי זה, תסמיני חרדה מוגברת ומצב עמוק של חוסר נוחות גופנית או נפשית, או חוסר שביעות רצון מהתהליך, עשויים שלא להיות ברורים, למרות שאתגרים שאינם משמעותיים עשויים לעורר תסמינים שליליים כגון השתוקקות לאלכוהול או הישנות ההתמכרות.
תסמינים פסיכולוגיים – חוסר נוחות זו קשורה לתסמיני החרדה במהלך הגמילה ועשויה להיות להכריע את תוצאות תהליך הגמילה, גם לאחר שרוב התסמינים הגופניים החמורים שככו. מומחים מאמינים ששלב זה עשוי להגביר את סיכון ההישנות, כמו גם הנצחת המשך ההתמכרות לאלכוהול.
שמירת הפיכחון ומניעת ההישנות – כשאדם נגמל מאלכוהול, הוא נמצא בסיכון גבוה להישנות ההתמכרות, ולכן חשוף לכישלונות הגוף להתמיד בגמילה. במרכז גמילה, הנגמל מקבל סיוע בלמידת הגירויים המפעילים את ההתמכרות, לומד להחליף התנהגויות הרסניות אלו בהתנהגויות בריאות, ומקבל תמיכה מקצועית במהלך ההתמודדות. רצף הטיפול חיוני להתאוששות מוצלחת ומניעת הישנות.
>
