אפנדציט

ערב, אתם יושבים בנינוחות בבית כאשר לפתע תוקף אתכם כאב בטן. לפעמים הוא חד ודוקר, לפעמים הוא עמום ובהמשך הוא מתגבר. אתם בטוחים שאכלתם משהו לא טוב, או שאולי זה וירוס כי אתם מתחילים להרגיש בחילה, לפעמים גם להקיא.

כשהמצב מחמיר אתם פונים לרופא שלוחץ לכם על הבטן ועל פניו מופיעה ההבעה המוכרת- אתם צריכים להתפנות לבית חולים. אחרי שהתעוררתם מההרדמה אתם מבינים שלקחו לכם אותו ומעכשיו הוא לא יהיה איתכם יותר. מדובר כמובן על התוספתן שלכם שהוסר בניתוח לאחר שהיה מודלק.

מהו התוספתן?

התוספתן הוא איבר היוצא כמעין שלוחה של מערכת העיכול. מוצאו הוא מהאזור בו נגמר המעי הדק ומתחיל המעי הגס. אורכו של התוספתן הממוצע הוא כ-7 ס"מ והוא מעין "צינור ללא מוצא" בעל פתח מצד אחד בלבד.

התוספתן, הקרוי בלועזית אפנדציט, הוא לא איבר בעל שימוש כלשהו עד כמה שידוע לנו כיום. משערים כי מדובר בשריד אבולוציוני שמטרתו הייתה לפרק תאית הקיימת במזון, אולם כיום לא ידוע לנו על שימוש שהגוף עושה באיבר זה.

אבחון אפנדציט

אפנדציט היא דלקת בתוספתן. מדובר במצב הקורה אצל 8%-10% מכלל האוכלוסייה, ולרוב יותר בקרב גברים. השכיחות הגבוהה ביותר היא בשנות העשרה ובשנות העשרים לחיים.

דלקת כזו יכולה להיווצר בשתי דרכים עיקריות:

• חסימה של התוספתן. כפי שאמרנו, מדובר בדרך ללא מוצא וכאשר התוספתן נחסם, לרוב על ידי חתיכה של צואה, הלחץ בו עולה, ישנה הפרעה בניקוז ההפרשות שלו ומתפתחת דלקת.
• התנפחות בלוטות הלימפה שבתוספתן עד לחסימה שלו. התנפחות כזו מתרחשת על פי רוב בעקבות זיהום ויראלי ותגובה דלקתית מוגברת.

הסכנה העיקרית באפנדציט היא שהתוספתן יתנפח עד שיתפוצץ והתוכן שלו ישפך לחלל הבטן- תרחיש שיכול ליצור זיהום חמור. האבחנה של דלקת בתוספתן נעשית על פי תלונות אופייניות ועל פי בדיקה גופנית ובדיקות דם.

התלונות השכיחות של הסובלים מאפנדיציטיס הן: כאב במרכז הבטן שנעשה חד יותר ומתקדם אל עבר החלק הימני התחתון של הבטן, בחילות, הקאות, עצירות או שלשול, חום של בדרך-כלל למעלה מ-38 מעלות, פנים חיוורות ותחושה מוגברת של גזים בבטן.

בבדיקה הגופנית הרופא משתמשת במספר טכניקות שמטרתן לקבוע האם קיים גירוי צפקי. לרוב הוא יאבחן בטן חריפה ורגישה למגע. בדיקות העזר כוללות בדיקות דם שבדרך כלל יצביעו על זיהום ועלייה בתאי הדם הלבנים. ניתן להיעזר גם בבדיקות הדמייה כמו אולטרסאונד ו-CT בהן ניתן לראות בבירור דלקת בתוספתן.

הטיפול ותוצאותיו

הטיפול המקובל כיום לדלקת בתוספתן היא הסרה שלו בניתוח. בעבר היה מקובל לבצע את הניתוח ב"גישה פתוחה" על ידי ביצע חתך אלכסוני בבטן התחתונה מימין ולהסיר את התוספתן.

כיום ישנה גישה חדשה להסרת התוספתן והיא על ידי פעולה לפרוסקופית- ניתוח זה מבוצע על ידי חתכים קטנים דרכם מוחדר לבטן ציוד הניתוח ומצלמה זעירה המאפשרת למנתח לראות מה הוא עושה. פעולה זו נחשבת בטוחה יותר שכן יש לה פחות סיבוכים וזיהומים מאשר לניתוח הפתוח. יחד עם זאת, לא כל חולה יכול לעבור את הניתוח בצורה לפרוסקופית מסיבות שונות.

הסיבוכים השכיחים לאחר ניתוח להסרת התוספתן הם כאבים מקומיים ולעיתים מעט דלקת באזור הניתוח. אלה עוברים לרוב לאחר טיפול אנטיביוטי שניתן לאחר הניתוח ולפניו ליתר ביטחון.

הניתוח נחשב לניתוח פשוט באופן יחסי. הוא קצר למדי וההחלמה ממנו אינה ארוכה. רצוי לנוח בבית בשבוע עד שבועיים הראשונים שלאחר הניתוח בכדי לתת לפצע להחלים. כמו כן, מומלץ שלא להרים משאות כבדים או לבצע פעילות ספורטיבית אינטנסיבית במשך החודש עד ששת השבועות הראשונים לאחר הניתוח כדי לאפשר לשרירי הבטן להחלים.

>