כליות הן איבר זוגי הממוקם בחלל הבטן התחתונה בשני צדי הגוף. כחלק ממערכת השתן, הכליות מסננות בכל יום כ -120 ליטרים של דם לצורך ייצורם של כ 1-2 ליטרים של שתן, נוזל המורכב מפסולת המצטברת בגוף ומרכיבים נוספים.
נוזל השתן זורם מהכליות אל שלפוחית השתן דרך שני צינורות דקים החודרים אל שלפוחית השתן. מלבד ייצור וריכוז השתן לכליות תפקידים משמעותיים נוספים כמו שמירה על רמות תקינות של אלקטרוליטים בגוף שהם נתרן, אשלגן ופוספט.
בנוסף לכך, הכליות אחראיות על איזון הנוזלים בגוף ואחראיות על ויסות לחץ הדם. אריתרופויתין הינו הורמון המופרש באופן שיטתי מהכליות ומשמש לייצור כדוריות דם אדומות.
תסמונת נפרוטית היא מחלת כליות המתאפיינת באובדן חלבונים בשתן (פרוטאינוריה), בריכוז נמוך של אלבומין בדם ולפיכך בבצקת. תסמונת נפרוטית עשויה להשפיע על מבוגרים וילדים, נשים וגברים באותה המידה.
גורמים לתסמונת נפרוטית
מחלות כליה המתאפיינות בפגיעה בחלקי הכליה השונים כמו פקעיות, או מחלה המכונה בשם נפרופתיה בעלת שינוי מינימלי, הם גורמים שכיחים לתסמונת נפרוטית. סיבות משניות המובילות לתסמונת נפרוטית הן מחלות מערכתיות כגון סוכרת, זאבת, ועמילואידוזיס.
תרופות יכולות לגרום אף הן לתסמונת נפרוטית ,תרופות אלה כוללות מספר אנטיביוטיקות, תרופות מסוג ה- NSAIDs, תרופות אנטיראומטיות, תרופות לטיפול במחלת הסרטן, ליתיום ואינטרפרון.
תסמינים קליניים
הסימן הראשון של התסמונת הנפרוטית הוא בדרך כלל נפיחות באזור הפנים ונפיחות המתפשטת בהדרגה לכל אזורי הגוף האחרים. הסיבה לנפיחות מקורה ברמות נמוכות של חלבון בגוף. הצטברות יתר של נוזלים ברקמות מתחת לעור, הינו מצב המכונה בשם בצקת.
אנשים עם מחלת כליות עלולים לסבול ממצב הנקרא פני ירח בשל הנפיחות וצבעו הבהיר של עור הפנים הנובעים מהצטברות של נוזלים. עם הזמן, הבצקת מובילה לעלייה במשקל, ומגבירה את הסיכון להיווצרות מיימת או תפליט בריאות.
בנוסף לפרוטאינוריה, היפרליפידמיה ובצקת, תסמינים נוספים המאפיינים את התסמונת הנפרוטית כוללים שינוי בתכולת השתן, אובדן תיאבון ועייפות.
אבחון של תסמונת נפרוטית
דגימת שתן פשוטה מסייעת לאישור האבחנה. תסמונת נפרוטית מאובחנת כאשר נמצאת הפרשת יתר של חלבונים בנוזל השתן. אלבומין הינו למעשה החלבון המופרש בעיקרו בשתן.
ניתן לאתר חלבון בשתן באמצעות דגימת שתן. דגימת שתן נשלחת למעבדה רפואית לצורך מדידות ואיתור גורמים חריגים. דגימת שתן המכילה מעל 30 מיליגרם חלבון עשויה לרמז על בעיה. במקרים מסוימים יומלץ על מעקב של 24 שעות של השתן.
ברגע שתסמונת נפרוטית מאובחנת, בדיקות דם נועדה לשלול מחלות מערכתיות אשר עלולות לגרום לתסמונת נפרוטית. ממצאים נוספים בעלי משמעות הם רמת הקריאטנין בדם. בחלק מהמקרים יידרש המטופל לעבור ביופסיה, הליך הכרוך בלקיחת רקמה מהכלייה ומתבצע תחת הרדמה.
איך מטפלים בתסמונת נפרוטית?
טיפול בתסמונת נפרוטית בהתייחס לגורם הבסיסי, מצריך מהאדם לנקוט במספר צעדים משמעותיים לצורך הפחתת לחץ הדם הגבוה, הפחתת הבצקת והנפיחות, הורדת רמות כולסטרול גבוהות, וטיפול בזיהום. טיפול תרופתי, שינוי באורח החיים והתזונה הם צעדים חשובים אף הם.
תרופות להפחתת לחץ דם גבוה מאטות את התקדמות מחלת הכליות. תרופות אלה הם מעכבי האנזים אנגיוטנסין (ACE) וחוסמי הקולטן של האנגיוטנסין (ARBs), שהוכחו ביעילותם.
משתנים הם סוג נוסף של תרופה המשמשים לסילוק הנוזלים המצטברים בגוף והגורמים לבצקות. חוסמי בטא, חוסמי תעלות סידן, הן תרופות נוספות המטפלות בלחץ דם גבוה. לצורך הפחתת רמות הכולסטרול והטריגליצרידים הגבוהות ייעשה שימוש בסטטינים.
תזונה דלת מלח ותזונה המכילה חלבון הכרחית להפחתת הנפיחות בגפיים. ייתכן צורך בתוספי מזון כמו ויטמין D ומדללי דם.
>
