שעלת הנה מחלה זיהומית מדבקת ביותר המתאפיינת בשיעול חמור והתקפי. 
לפני עידן החיסון, השעלת היוותה את הגורם הראשון במעלה לתמותת תינוקות. כיום, מרבית האוכלוסייה מתחסנת כנגד החיידק הגורם לשעלת אשר נקרא Bordetella pertussis, אך עדיין מקרי שעלת אינם נדירים באוכלוסיה וכאשר הם מופיעים בתינוקות וילדים קטנים המחלה יכולה לגרום לסיבוכים חמורים ואף למוות.
גורמים
כאמור, חיידק הבורטדלה הינו הגורם לזיהום. החיידק מתפשט בפיזור טיפתי (שיעול) ומדביק את הסובבים דרך שאיפת החיידק למערכת הנשימה. החיידק מדבק מאד ומרבית האנשים אשר ידבקו בחיידק – יפתחו גם מחלה.
החיידק גורם להפרשות במערכת הנשימה אשר מסכנות את דרכי האוויר הקטנות בריאותו ומביאות לחסימתן. תוצאת החסימה החלקית או המלאה של דרכי האוויר הינן תמט של הריאה, שיעול, כחלון ודלקות ריאה.
גורמי סיכון
תינוקות קטנים ובעיקר פגים או אלו אשר נולדו עם מחלות במערכת הלב, ריאה והשרירים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר ללקות במחלה ובסיבוכיה.
גורמי הסיכון המוכרים למחלה הינם:
- אי ביצוע החיסון
- מגע עם אדם חולה במחלה
- הריון
כרבע מהחולים הנם צעירים מגיל שנה, הסיכון והסיבוכים שכיחים במיוחד בתינוקות קטנים מגיל 6 חודשים.
תסמינים
בצורה אופיינית המחלה מחולקת ל- 3 שלבים באורך של 1-2 שבועות לכל שלב.
- השלב הדלקתי (נקרא גם קטראלי) – מאד דומה לזיהומים נשימתיים אחרים, נזלת, גודש באף ובסינוסים, עיטוש, חום (לא גבוה) ודמעת. שלב זה הוא גם המדבק ביותר עקב הפיזור הטיפתי הנרחב בשלב זה.
- השלב ההתקפי – התקפים של שיעול עוצמתי אשר אורכים דקות ספורות. בילדים קטנים, לאחר התקף שיעול ישנה שאיבה עוצמתית של אוויר חזרה לריאות המלווה ברעש שאיבת אוויר אופייני. תינוקות קטנים ובעיקר אלו מתחת לגיל 6 חודשים אינם מתאפיינים בשאיבת האוויר, אך מתאפיינים בתקופות של העדר נשימה (אפנאה). בנוסף, נפוץ כי לאחר התקף שיעול עוצמתי מופיעה הקאה.
- שלב ההחלמה – שיעול לא התקפי, בעוצמה רגילה. שלב זה יכול להארך שבועות רבים.
אבחון
האבחנה הרשמית של המחלה נעשית באמצעות גידול חיידק הבורטדלה בתרבית, יחד עם זאת האבחנה המעשית של המחלה נעשית באמצעות אבחנת שיעול התקפי, הקאות לאחר התקף, העדר חיסון למחלה ובדיקת דם מתאימה. בבדיקת דם – אופייני למצוא ספירת תאי דם לבנים גבוהה (מעל 15,000) המאופיינת בריבוי לימפוציטים. בבתי החולים קיימות ערכות לזיהוי החיידק בדגימת משטחי אף, זיהוי נוגדנים לחיידק בדם החולה ואף בדיקת PCR DNA לחיידק.
טיפול והתמודדות
הטיפול הוא תמיכתי בעיקרו ומטרתו הנה להקטין את עוצמת ההתקפים ואת מספרם, סיוע והקלה על הנשימה ושמירה על תזונה ומנוחה לחולה. לחולה בעל רמות נמוכות של חמצן בדם – יש לספק חמצן ולעיתים אף הנשמה במידת הצורך. קיימת חשיבות גבוה מאד של מעקב אחר תינוקות חולים וניטור התקפי אי-נשימה, כחלון או ירידה ברמת החמצן בדם.
יש לאשפז חולים הסובלים מהקאות בלתי פוסקות, בעיות בהאכלה, פרכוסים ואלו עם רמות חמצן נמוכות בדם. כמו כן, מומלץ לאשפז ליתר בטחון תינוקות קטנים מגיל 6 חודשים, פגים ואלו עם בעיות מולדות במערכת הלב, נשימה והשרירים. טיפול תרופתי – טיפול אנטיביוטי (ממשפחת המקרולידים) הינו יעיל כאשר הוא ניתן בשלב הדלקתי של המחלה, יחד עם זאת – הטיפול יינתן גם לחולים אשר נמצאים כבר בשלב ההתקפי.
חיסון
החיסון מומלץ לכל הילדים והוא ניתן במסגרת חיסון משולש אשר כולל גם חיסון לטטנוס וחיסון לקרמת. החיסון ניתן במספר מנות במועדים הבאים: 2,4,6 חודשים. מנה נוספת בגיל 15-18 חודשים ומנה נוספת בגיל 4-6 שנים.
>
