באופן טבעי מיוצר באוזן החיצונית חומר הנקרא שעווה על ידי בלוטות הממוקמות בתעלת השמע. בלוטות אלו הן בלוטות אפוקריניות שכמותן ניתן למצוא בשפע במקומות אחרים בגוף כמו למשל בפטמות, איברי המין, בתי השחי והטבור, אך הבלוטות הממוקמות בתעלת השמע הן היחידות שמפרישות את השעווה.
השעווה מורכבת מתערובת של תאי עור מתים, צרומן, סבום ומרכיבים נוספים שמגיעים לתעלת השמע כמו למשל שאריות של חומרי ניקוי, אבק ועוד.
כל עוד השעווה מופרשת ברמה נורמאלית, הרי שאין כול בעיה רפואית, אך במקרים מסוימים השעווה יכולה להצטבר ביתר ולהוביל לחסימה חלקית ואף לחסימה מלאה של תעלת השמע.
מה הם הגורמים לשעווה באוזן?
לפי הידוע לנו נכון לכתיבת שורות אלה, התפקיד של השעווה הוא למנוע חדירה של פתוגנים וחומרים שונים לתוך האוזן התיכונה. השעווה מכילה חומרים מסוימים שיכולים לפגוע במגוון רחב של חיידקים ומעבר לכך, היא מהווה מעין מחסום פיזי לגורמים חיצוניים. באופן טבעי השעווה מתקדמת מהאזור הפנימי יותר של תעלת השמע לכיוון של האפרכסת ובדרכה היא אוספת חומרים ומיקרואורגניזמים זרים.
הגורמים להצטברות הלא תקינה של השעווה יכולים להיות למשל גורמים גנטיים שכן ידוע כיום שישנם אנשים שמייצרים באופן טבעי כמויות גדולות מאוד של שעווה כשלרוב מדובר על סיפור משפחתי של התופעה.
בנוסף לכך, ההצטברות העודפת של השעווה באוזן יכולה להתפתח כתוצאה מהרכבה של מכשיר שמיעה שמונע מהשעווה לצאת באופן טבעי מהאוזן. למעשה, כול גורם שמפריע לשעווה לצאת החוצה מהאוזן, לרבות שימוש לא נכון במקלוני אוזניים, יכול להוביל להצטברות של שעווה באוזן.
מה הם התסמינים של שעווה באוזן?
כל עוד הכמות של השעווה באוזן לא עוברת את הרמה הנורמאלית, הרי שלא אמורים להופיע כל תסמינים. לעומת זאת, כאשר השעווה מצטברת ביתר, עלולים להופיע סוגים שונים של תסמינים. התסמינים משתנים בהתאם למידת החומרה של ההצטברות.
במקרים הקלים ההצטברות הלא פרופורציונאלית של השעווה באוזן תגרום לאי נוחות, לתחושת גירוד או מלאות באוזן, במקרים החמורים יותר השעווה יכולה לגרום לתחושה של גודש באוזן או לתחושה של אטימות ובמקרים החמורים ביותר עלולים להופיע תסמינים כמו לדוגמה שמיעה של רעשים, כאבים באוזן, ורטיגו וסחרחורת, הפרעות שמיעה ועוד.
כיצד מאבחנים שעווה באוזן?
האבחון של השעווה מתבצע על ידי שימוש באוטוסקופ, מכשיר רפואי המצויד בזכוכית מגדלת ופנס, המאפשר לראות את הנעשה בתוך תעלת השמע. במידת הצורך תבוצענה גם בדיקות שמיעה שמטרתן לקבוע האם הפגיעה בשמיעה קשורה להצטברות עודפת של שעווה באוזן או שמא מדובר על בעיה ממקור אחר.
כיצד מטפלים בהצטברות של שעווה באוזניים?
ברוב המקרים בהם לא קיימת בעיה מיוחדת, השעווה מתנקה מאליה ואין כול צורך להסיר אותה שכן כפי שציינו, היא נוטה לנדוד באופן עצמאי באיטיות מהחלק הפנימי של תעלת השמע לכיוון האפרכסת.
ההסרה של השעווה באופן יזום צריכה להתבצע אך ורק כאשר מתקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים:
- ירידה בשמיעה או אובדן מוחלט של השמיעה באוזן.
- כאבי אוזניים שמקורם בהצטברות של השעווה.
- שיעול שמקורו בהצטברות של השעווה.
- ורטיגו או סחרחורת.
- טנטון.
- לעתים יהיה צורך להסיר את השעווה באופן יזום כאשר צריך להכין תבנית להכנת מכשיר שמיעה מותאם אישית או כאשר השעווה גורמת למכשיר השמיעה הקיים לצפצף.
קו הטיפול הראשון הוא שימוש בטיפות אוזניים שמיועדות להביא לריכוך של השעווה וליציאה הספונטנית שלה מתעלת השמע. במקרים החמורים ביותר ניתן לבצע שטיפת אוזניים במרפאה או שאיבת שעווה עדינה בסיוע מיקרוסקופ.
>
