שטפי דם נגרמים כאשר כלי דם זעירים נפגמים או נשברים כתוצאה ממכה בעור. השטח של הבליטה מתבטא בחבורה או זרימת דם מכלי הדם הפצועים אל תוך הרקמות, כמו גם מתגובת הגוף לפציעה.
הם מתרחשים בקלות רבה יותר בקרב קשישים, למרות שהם עלולים לקרות בכל גיל, כאשר גם בליטות ושריטות עלולות לגרום לשטפי דם נרחבים בקרב אנשים צעירים ובוגרים, היות וכלי הדם הופכים להיות שבירים יותר ככל שאדם מתבגר.
מהם הגורמים להופעת שטפי דם?
קיימות מספר תרופות המפריעות לקרישת דם, ובכך גורמות ליותר דימום לתוך העור או לרקמות, אשר עלולות לגרום לשטפי דם. תרופות אלו כוללות תרופות רבות לדלקת מפרקים הנקראות תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, כגון איבופרופן, אדוויל ונפרוקסן.
תרופות הנמכרות ללא מרשם כגון אספירין וקומדין נקבעות לעיתים קרובות על ידי רופאים במיוחד על מנת למנוע קרישת דם בחולים שסובלים מקרישי דם ברגליים או בלב. קומדין עלול לגרום לשטפי דם חמורים, במיוחד אם המינון גבוה מידי.
תרופות קורטיזון, כגון פרדניזון, מקדמות שטפי דם באמצעות הגדלת שבריריות כלי הדם הזעירים בעור. חולים עם בעיות קרישה תורשתיות, כגון המופיליה, או בעיות קרישה נרכשות, כגון חולים עם מחלות כבד או שחמת, עלולים לפתח שטפי דם נרחבים, שטפי דם בלתי מוסברים או דימום מסכן חיים.
גורמים נפוצים פחות לשטפי דם עלולים להצביע על בעיה בריאותית חמורה, כגון דלקת מסתמי הלב, או תפקוד לב שאינו תקין הגורם לקרישת דם. שטפי דם סביב הטבור עלולים להתרחש כתוצאה מדימום בחלל הבטן.
חבורות מאחורי האוזן עלולות להצביע על שבר בגולגולת, ושטפי דם מרובים, אשר אינם נגרמים כתוצאה מפגיעה, עלולים להוות סימן לסוגי מחלות אוטואימוניות שונות, במהלכן הגוף תוקף את כלי הדם. יש להיבדק אצל רופא כאשר מתרחש כל אחד ממצבים אלו.
מהם תסמיני שטפי דם?
התסמינים עשויים להופיע כחבורות בעלות רגישות באזור, ועור דהוי. המראה משתנה לאורך הזמן, והוא מתחיל כעור אדמדם המשקף את צבע הדם בעור. בהמשך, העור עובר שינוי והחבורה הופכת להיות כחולה או סגולה. לאחר שישה ימים, משתנה המראה לצבע ירוק, וביום התשיעי יופיע מראה חום צהבהב.
מהו הטיפול לשטפי דם?
קיימים מספר טיפולים בהם ניתן לנקוט על מנת למנוע או למזער את הפגיעה המופיע לאחר פציעה. ראשית, יש לדחוס קור באמצעות קרח בשקית ניילון, עטופה במגבת, והנחתה על העור. הקור מפחית את זרימת הדם לאזור, מגביל את הדימום לתוך העור ומקטין את גודל החבורה והדלקת באזור הפציעה, תוך הגבלת הנפיחות.
במידת האפשר, יש להגביה את האזור הפגוע, על מנת להזרים את הדם לאזור ולהגביל את הדימום והנפיחות.
יש להימנע מנטילת התרופות אשר עלולות לגרום לשטפי דם. אם קיים ספק לגבי התרופות, יש להתייעץ עם הרופא או הרוקח, ובכל מקרה אין לחדול מצריכת תרופות מרשם ללא אישור הרופא.
>
