שחמת הכבד היא מחלה כרונית המתפתחת לאורך שנים, אשר פוגעת בכבד באופן בלתי הפיך ומובילה לחסימה בזרימת הדם.
מעבר לכך, חוסר יכולתו של הכבד לנטרל רעלים, לייצר חלבונים וחומרים נוספים ולהעביר את מיצי המרה למערכת העיכול מובילה לירידה באיכות חייו של החולה ולסבל רב.
איכות חייו של החולה תושפע באופן ישיר מחומרת המחלה והיקף הנזק אשר נגרם לכבד. למרות ההתפתחויות והמחקרים האחרונים בתחום, הטיפול הטוב ביותר לשחמת הכבד, היא המניעה.
מניעת משקאות אלכוהוליים בכמות רבה ומערך חיסונים כנגד צהבת B יכולים לתרום רבות למניעתה של המחלה. מניעת הידבקות בווירוס המוביל לצהבת C , תכלול אי קיום יחסי מין עם נשא ושימוש במחטים סטריליות וחד פעמיות.
הגורמים
הסיבות השכיחות ביותר להופעתה של שחמת הכבד הן אלכוהוליזם אשר נחשב כגורם הסיכון הראשון, כמו גם הידבקות בנגיפי צהבת (C,B ). עם זאת, היא יכולה להיגרם מכמה מחלות תורשתיות אשר בגינן נאגרות מתכות בכבד ולא מופרשות, ומחלות אוטואימוניות אשר תוקפות את מערכת החיסון עצמה.
כולסטרול גבוה וכבד שומני, גם הם יכולים להוביל להופעת שחמת הכבד. תזונה לקויה רבת שומנים ומלח וחשיפה לרעלים שונים באופן עקבי עלולים לפגוע בתפקוד הכבד עד כדי יצירת המחלה. שחמת הכבד יכולה להתפתח על רקע מחלות אחרות המביאות לחסימתן של דרכי המרה, כמו למשל אבנים בדרכי המרה או סרטן.
תסמינים מקדימים
התסמינים המקדימים הם מעטים ונחשבים ככלליים מאד כמו עייפות, אובדן תיאבון ובחילות. בדיקות דם ספציפיות יראו אובדן תפקודי של אנזימי הכבד וירידה בתפקודי קרישה אשר יתבטאו בצורה קלינית על גבי העור. בשלב מאוחר יותר, תופיע צהבת, מיימת ובצקת אשר מאפיינים חולים אלו.
חוסר יכולתו של הכבד לסנן רעלים, עלול להביא לשינויים באישיותו וביכולותיו המנטאליות של החולה עקב הצטברותם בגוף (אנצפולפתיה), עד כדי תרדמת מוחלטת. כמו כן, עלול להיגרם דימום חמור במערכת העיכול או בוושט כתוצאה מעלייה בלחץ הוורידי. מעבר לסכנה המידית הקיימת בשחמת הכבד, חולים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לאבנים בכיס המרה ולהתפתחות סרטן הכבד.
אבחון שחמת הכבד
האבחון נעשה על פי הסיפור הקליני, הבדיקה הרפואית ובדיקות המעבדה. הבדיקה הרפואית תכלול את מישוש הכבד וגודלו, בשילוב בדיקות חודרניות יותר כמו ביופסיה. בדיקות הדם ינסו לאמת ולוודא את חומרת המחלה על פי רמות הבילירובין ואנזימי הכבד כמו גם את הימצאותה של מחלת המקור (למשל צהבת מסוג B).
במקרים בהם האבחנה לא ודאית, אפשר להיעזר בבדיקות נוספות כמו למשל אולטרה-סאונד, CT או MRI. בדיקות אלו ייתנו תמונה ברורה יותר על מצבו של הכבד והיקף הבעיה. ביופסיה, הנעשית בעזרת מחט דקה ונלקחת בה חתיכה מהכבד הנגוע, היא הבדיקה האולטימטיבית שעל פיה אפשר לקבוע בוודאות את מצבו של החולה.
טיפול בשחמת הכבד
מהלך המחלה נחשב לקשה, אולם אבחונה בשלבים הראשונים יכול להוביל לעצירת התסמינים והפיכתה לכרונית. יש לעצור בתחילה את הגורם למחלה: עצירת שתייה אלכוהולית לחלוטין ומתן טיפול נוגד לצהבת. כמו כן, על מנת למנוע את התסמינים ותופעות הלוואי הנלוות לשחמת, יש להפחית את כמויות המזון המומלח ולהתחיל בדיאטה דלת חלבונים עשירה בוויטמינים.
הטיפול האופטימלי בשחמת הכבד ייעשה על ידי השתלת כבד, במקרים בהם הדבר אפשרי. החסר בתורמים זמינים עלול להאריך את תקופת ההמתנה לכבד לפרק זמן ארוך עד כדי איום על המשך חייו של החולה. בזמן ההמתנה להשתלה, יש צורך במעקב צמוד אחר התסמינים ותופעות הלוואי מסכנות החיים, ובמקרה הצורך בטיפולים תומכים, כמו למשל ניקוז הנוזלים שהצטברו.
>
