ההגדרה של שיגרון או מחלות פרקים (Rheumatic Diseases) כוללת הגדרה של מצב כואב במפרקים או בשרירים הנגרם על ידי דלקת ונפיחות. מחלת פרקים בדומה לדלקת מפרקים ניוונית היא תוצאה של "בלאי" ושחיקת המפרקים.
מחלות אחרות שגרוניות, כמו דלקת מפרקים למשל תתרחש כאשר מערכת החיסון הופכת להיות היפראקטיבית, כך שהיא תוקפת את רפידות המפרקים, גורמת לכאב, נפיחות, והרס תאים. כמעט כל מפרק יכול להיות מושפע ממחלת השיגרון, כאשר ידועות יותר מ-100 מחלות כאלו.
מחלות הפרקים הנפוצות יותר הן אנקילוזינג ספונדיליטיס (AS), פיברומיאלגיה, גאוט, דלקת מפרקים זיהומית (לדוגמא, מחלת ליים, הנובעת מעקיצת קרציה הנושאת חיידקים ספציפיים), דלקת מפרקים אידיופטית, לופוס (זאבת), דלקת מפרקים ניוונית, rheumatica polymyalgia, דלקת מפרקים פסוריאטית, דלקת מפרקים תגובתית, דלקת מפרקים שגרונית, סקלרודרמה, אוסטאואתריטיס (הגורמת לנזק חמור לסחוסי המפרקים אשר הופכת את התנועה למוגבלת), תסמונת סיוגרן (מחלה אוטואימונית דלקתית אשר עלולה להתלוות למחלות ראומטולוגיות אחרות).
תסמינים וגורמים
מעל 100 מחלות ותנאים ידועים כמפתחי תסמיני שיגרון. אך באופן כללי, כל מצב שכזה גורר כאב ודלקת, הגבלת תנועת המפרק, השריר או הגיד. תסמינים אלה עלולים להשפיע על איבר אחד או על איזור כללי יותר. מעבר לכך, המאפיינים המשותפים למחלות אלו הם נפיחות, נוקשות ואדמומיות. אנשים עם שיגרון יתייחסו לכאב ככאב אינטנסיבי, אשר פעמים רבות יפריע להם במהלך התפקוד היומי.
תנאי השיגרון הנפוצים משפיעים על איזור אחד או יותר בגוף. הם עלולים לגרום לדלקת גידים כאשר הגיד הופך לדלקתי, או לדלקת במבנה הרקמות הרכות. פציעות מאמץ חוזרות ונשנות הן נפוצות ומשפיעות על הידיים ועל פרקי הידיים במיוחד בקרב עובדי משרד. מטופלים אלה עלולים לסבול מכתף קפואה אשר גורמת לקושי בהרמת הזרוע; תסמונת התעלה הקרפלית אשר מתפתחת בגלל לחץ עצבי בשורש כף היד, ומובילה לנימול בידיים; כאבי צוואר המתוארים ככאב בכתף ומקשים על סיבוב הראש; דלקת מפרקים ניוונית וכאבי גב.
איך מאבחנים?
האתגר של הרופא במהלך האבחון הוא להבחין בין מספר גורמים אפשריים היכולים לגרום לתסמינים אלה. אבחון זה הינו מאתגר מכיוון שהתסמינים עלולים להיות מעורפלים וקשים לתיאור.
הפרעות שגרוניות משפיעות על כ- 7 מיליון אמריקאים, ומתוכם ל- 1.3 מיליון מבוגרים יש דלקת מפרקים שגרונית, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר נמצאה בקרב נשים. באירופה יש יותר מ -100 מיליון בני אדם המושפעים ממחלות ראומטיות, המהווים כמעט רבע מהאוכלוסייה כולה. האומדנים מצביעים על כך שילד אחד מכל 1,000 ילדים יפתח צורה כלשהי של מחלה שגרונית.
טיפול בשיגרון
הטיפול במחלות ראומטיות כולל תרופות לשיפור הסימפטומים ולשליטה במחלה. יחד עם התרופות, יש להקפיד על מרכיבים נוספים שיהיו כלולים בתכנית הטיפול, כמו פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, הפחתת מתח ומנוחה. עבודה עם ראומטולוג יכולה לעזור למצוא את הדרכים הטובות ביותר לנהל את המצב הכרוני.
התרופות שניתנות הן ברובן תרופות נוגדות כאבים אשר יכולים להילקח גם ללא מרשם. באופן כללי, יש להשתמש במשככי הכאבים בזהירות וחשוב להימנע מלהיות תלוי בהם. ישנם גם מספר תרופות טבעיות שיכול לעזור ולסייע בכאבי שרירים וכאבי פרקים כמו ארניקה, למשל.
מטרת טיפול עיקרית נוספת היא להפחית ולמנוע את הדלקת במפרקים. מטרה זו עשויה להיות מושגת באמצעות סטרואידים, המפחיתים את הדלקת ועם זמן הם עשויים למנוע התקדמות של נזק פוטנציאלי. למרות ששימוש ארוך טווח בסטרואידים כרוך בסיכונים ותופעות לוואי, תרופות אלו עדיין מהוות את עמוד התווך של הטיפול ברוב ההפרעות השגרוניות, במיוחד בגאוט כאשר השימוש הוא בקולכיצין.
אולי יעניין אותך גם:
דלקת מפרקים נודדת: כשהכאבים זזים ממקום למקום, יש מה לעשות!
>
