הניסיון שלנו ליצור מוצר אטרקטיבי, מצריך לפעמים לחשוב באופן יצירתי- לשנות צורה, לגוון בטעם, להאריך את זמן המדף שלו או אפילו להוסיף לו צבע. כשחברות מזון משווקות לנו כל כך הרבה סוגים של מוצרים, הן חושבות על כל אלו.
במטרה להשיג כמה שיותר קונים ולעודד צריכה, חברות המזון משתמשות בחומרים כמו: צבעי מאכל או חומרים משמרים. החומרים המשמרים יאריכו את חיי המדף של המוצרים, ואילו צבעי מאכל ילכדו את העין בצורה טובה. מהם אותם הצבעים? כמה זה מסוכן עבורנו? באיזה אוכל מדובר? ולמה כדאי להיות מודעים? נרחיב על כך כעת.
מהם צבעי מאכל?
צבעי מאכל הם תוספת צבע למזון שלנו כדי לתת לו מראה שונה, אטרקטיבי יותר, מעורר תאבון או צמא. צבעי המאכל נחלקים לשלוש קבוצות: צבעי זפת ופחם, צבעי אזו וצבעים טבעיים המופקים מעצמות או מרקמות של צמחים, בעלי חיים ומינראלים.
מטרתם היא לעוות לנו את תפיסת הראיה, וחווית הטעם. באמצעות הצבע אנחנו למעשה משכנעים את עצמנו לרצות משהו שיתכן שאלמלא צבעו כלל לא הינו מיחסים לו חשיבות.
צבעי פחם וזפת
לא הייתם נותנים לילדכם לשתות נפט מבקבוק, אז למה כן לאכול אותו מצלחת? צבעי המאכל העשויים מנפט ומקנים גוונים צהובים כתומים ואדומים או בעזרת חומרים נוספים נוטים דווקא לגוונים כהים יותר כמו סגול, שחור או כחול.
זיקוק נפט הוא הדרך הזולה מבין כל השיטות להפיק צבעי מאכל. חומרים כמו סנסט, טרטזין, כרמין ואינדיגו מוחדרים לאוכל שלנו כדי לעודד צריכה ולשפר טעם ומראה בלי לידע אותנו מהן ההשלכות. צבעי מאכל מפחת ונפט עלולים לגרום לאלרגיות, סרטן והפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים.
צבעי אזו
עיקר צבעי המאכל המלאכותיים נכנסים לקטגוריה הזו. מדובר בחומצות חנקן וחנקן המופקים בצורה סינתטית. קבוצה זו נחשבת לזמינה, יציבה אולם מעל הכל זולה. צבעים אלו נאסרו לשימוש במדינות רבות. בארץ מחייב משרד הבריאות להצהיר שאכן נעשה שימוש בחומרי אזו. כמו כן, הוא גם מגביל את הכמות המותרת לשימוש בהם במזון.
ניסויים שנעשו לאחרונה הוכיחו שבני אדם שצרכו צריכה מוגברת של מוצרים המכילים את צבעי האזו לקו בפגיעה בכליות ובסרטן שלפוחית השתן.
צבעים טבעיים
אלו צבעים המופקים ממזון שמקורו בטבע. הם נפוצים פחות הודות לעלות ההפקה היקרה שלהם, הם לא יציבים יחסית לצבעי המאכל הסינתטיים וכן גם בעלי טעם וריח במזון.
צבע הקרמל מופק מסוכר, צבע סגלגל נשיג מהסלק, שימוש בתבלינים כמו כורכום או פפריקה גם הוא נפוץ. סוכריות גומי למשל נעשות משרידים של בעלי חיים כך גם חומרים מיצבים הנמצאים ברוב מוצרי החלב ומשמש.
חברות מזון רבות פועלות במגמה להוציא את השימוש של צבעי מאכל מלאכותיים ולהכניס במקומם צבעי מאכל על בסיס טבעי. בין החברות נמצא את: קוקה קולה, תנובה, שלושת האופים, זוגלובק, שטראוס וטיבון ויל.
איפה נמצא צבעי מאכל?
אם חשבתם שנמצא צבעי מאכל רק בממתקים צבעונים, הרי שטעות מרה בידכם. צבעי מאכל נמצאים כמעט בכל המזון שאנחנו צורכים היום. לנקניקים לנקניקיות ולבשר היצרנים מעניקים לרוב צבע אדום. אותו הצבע מוכר כחומר מסרטן וגורם מעכב בהובלת חמצן לכדוריות הדם.
משקאות קלים- מוסיפים להם צבע כדי שיהיו אטרקטיבים יותר, דגני בוקר, קישוטים לעוגות, ממתקים, ממרחים שונים והרשימה עוד ארוכה. חומר נוסף נפוץ מאוד הוא המונוסודיום גלוטומט אותו מוסיפים לאבקות מרק, אוכל מוכן ותבלינים בתור משפר טעם. גורם לרגישויות וכאבי ראש אצל רבים. הרשימה עוד ארוכה.
מי חשוף לסכנה?
התשובה היא- כולנו. כולנו אוכלים מזון מוכן פה ושם. הפתרון של אוכל מחומם במקרוגל הפך להיות עניין של בשגרה, קופסאות שימורים ומוצרי מדף- כל אלו מכילים צבעי מאכל וחומרים משמרים.
עם זאת ראוי לציין שהנפגעים הגדולים הם ילדינו. הם לא רק צרכנים גדולים יותר הודות לצורה האטרקטיבית של המזון, אלא אחוז הנזק בגופם גבוה יותר הודות למשקל גופם הנמוך.
>
