מהי פרוקטיטיס?

פרוקטיטיס היא דלקת של החלחולת. החלחולת (רקטום) היא החלק הסופי של המעי הגס, אורכה 17 ס"מ והיא מסתיימת בתעלה האנאלית שמובילה לפי הטבעת. בחלחולת מצטברת הצואה עד להפרשתה מן הגוף.

הדלקת יכולה להופיע כתוצאה ממגוון רחב ביותר של גורמים כפי שנסביר במאמר זה ולפגוע באופן קשה באיכות החיים של החולים. היא יכולה להופיע כתסמין יחיד או כחלק ממערך שלם של תסמינים מערכתיים וכן להופיע כחלק ממערך של תסמינים שתחומים בגבולות מערכת העיכול. המחלה יכולה להופיע באופן אקוטי ופתאומי ולהיעלם תוך ימים ספורים כלעומת שבאה אך יכולה גם ללוות את החולה באופן כרוני או בהתקפים.

מה הם הגורמים לפרוקטיטיס?

הגורם הנפוץ ביותר לדלקת של החלחולת הוא זיהום שיכול להיגרם על ידי פטריה, נגיף או חיידק. החיידקים השכיחים ביותר בהקשר זה הם שיגלה, סלמונלה או אי קולי. במידה ומדובר על פרוקטיטיס שהיא תוצאה של זיהום חיידקי לרוב היא תחלוף גם ללא טיפול תוך שבוע לכל היותר ורק במקרים נדירים יהיה צורך לעשות שימוש באנטיביוטיקה.

בנוסף לכך, הפרוקטיטיס יכולה להופיע בעקבות טיפולי הקרנות באזור המעי הגס, בעקבות בעיה באספקת הדם לאזור, בעקבות שימוש בתרופות מסוימות בדגש על נוגדי דלקת ועוד. כמו כן, הפרוקטיטיס יכולה להיות תסמין של מחלת מעיים דלקתית כמו למשל קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן.

ישנו סוג מיוחד של פרוקטיטיס נקרא פרוקטיטיס חבלתית שנפוץ בעיקר באנשים שעושים שימוש באצבע על מנת להצליח להוציא את הצואה מן הגוף או בחולים שסובלים משמט של החלחולת.

מה הם התסמינים של פרוקטיטיס?

התסמין השכיח ביותר של המחלה הוא דימום מהחלחולת כשלמעשה דלקת של החלחולת מהווה את הגורם הנפוץ ביותר לדימום בקרב נשים בעשור השלישי לחייהן. בנוסף לכך, המחלה יכולה להוביל להפרשה של ריר מפי הטבעת ובמידה והדלקת התפשטה אל מעבר לגבולות החלחולת לכיוון הסיגמה, ייתכן מאוד שבנוסף לכך יתרחשו גם שלשולים. תסמין נוסף של פרוקטיטיס יכול להיות קושי להתאפק שיכול להיות חמור עד כדי חוסר יכולת לשלוט על היציאות.

לא אחת החולים יכולים לסבול גם ממורסה במעי הגס או מכיב מקומי כשלרוב המחלה לא תלווה בכאבי בטן.

כיצד מאבחנים פרוקטיטיס?

האבחנה מתבצעת על ידי בדיקת רקטוסקופיה. בבדיקה זו ניתן לראות שרקמת הרירית מדממת בקלות רבה מאוד בתגובה למגע ובמהלך הבדיקה יש לבצע ביופסיה. בבדיקה פתולוגית של הרקמה שנלקחה בביופסיה ניתן לראות את התהליך הדלקתי ואת השינויים המבניים האופייניים למצב זה. עוד יש לבצע תרבית מיקרוביאלית על מנת לאבחן מצבי זיהום שהיו יכולים לבוא לידי ביטוי בתסמינים האופייניים.

כיצד מטפלים במחלה?

הטיפול במחלה משתנה בהתאם למידת החומרה של הדלקת, בהתאם למידת הפגיעה באיכות החיים של החולים ובהתאם לגורם שהוביל להיווצרות של הדלקת. כך למשל במידה ומדובר על דלקת שמקורה בזיהום חיידקי לרוב לא יידרש טיפול אלא במקרים חמורים בהם תינתן אנטיביוטיקה לחולים דרך הפה.

עם זאת, במידה ומדובר על פרוקטיטיס שהופיעה על רקע של קוליטיס כיבית, לרוב הטיפול יכלול שימוש בסטרואידים במקרים החמורים יותר ובנוגדי דלקת כמו למשל רפאסל או פנטסה במקרים הקלים יותר. התכשירים ניתנים לרוב באמצעות נרות או חוקנים.

בקרב חולי קרוהן שסובלים מפרוקטיטיס קיים סיכון להיווצרות של הצטלקות רקמתית שעלולה להוביל לחסימה של פי הטבעת או להיצרות משמעותית של פי הטבעת ולכן חשוב מאוד לטפל על ידי תרופות שמדכאות את מערכת החיסון ובסטרואידים לדיכוי התגובה הדלקתית.

במקרים מסוימים לא יהיה מנוס אלא לבצע פיום של החלחולת על מנת שהצואה לא תעבור באזור המודלק אלא תתנקז אל מחוץ לגוף באמצעות סטומה. במקרים חמורים במיוחד יש לבצע ניתוח לכריתה של האזור המודלק.

>