עקירת שיניים היא הסרת שן ממקומה בתוך העצם, במצב של שבירת השן או פגיעה כתוצאה מניוון. מקרים אלו עשויים להיות מטופלים באמצעות מילוי, כתר או טיפול אחר. גם שן רופפת ביותר דורשת עקירה אם לא ניתן להצילה.
סיבות לעקירת שיניים
למרות ששיניים קבועות נועדו להחזיק מעמד לתמיד, קיימות מספר סיבות לביצוע עקירת שיניים. סיבה נפוצה ביותר כרוכה בנזק מורכב מדי לשן, כגון טראומה או ריקבון. סיבות אחרות כוללות:
פה צפוף – לעיתים רופא שיניים עוקר שן כדי להכין את הפה לטיפול יישור שיניים. המטרה היא ליישר כראוי את השיניים, במצב שאינו אפשרי אם השיניים גדולות מדי ביחס לפה. בנוסף, אם שן אינה גדלה כראוי כמו לדוגמא צמיחת שן בינה בשל חוסר מקום בפה, רופא השיניים עשוי להמליץ על עקירתה.
זיהום – אם קיימת עששת או נזק על מרכז השן המכיל עצבים וכלי דם, חודרים חיידקים לפה ומובילים לזיהום. מצב זה ניתן לטיפול עם טיפול שורש, אך אם הזיהום חמור ביותר ואינו נרפא לאחר הטיפול או שימוש באנטיביוטיקה, עקירה נחוצה על מנת למנוע את התפשטות הזיהום.
סיכון לזיהום – כשהמערכת החיסונית נפגעת, למשל לאחר טיפול כימותרפי או השתלת איברים, הסיכון לזיהום שיניים עשוי להוות סיבה מספקת לעקירה.
מחלות חניכיים – אם קיימת מחלת חניכיים המתבטאת בדלקת לרקמות והעצמות המקיפים את השיניים ותומכים בהן, מתרחשת התרופפות השיניים במצב המצריך עקירה.
מהלך עקירת שיניים
רופא השיניים ומנתח אוראלי מבצעים את העקירה. לפני התהליך, המטופל מקבל זריקת הרדמה מקומית על מנת להרדים את אזור הסרת השן. אם יותר משן אחת מושפעת, רופא השיניים עשוי להשתמש בהרדמה כללית חזקה, המונעת כאבי גוף וגורמת למטופל לישון במהלך כל הטיפול.
לעקירת השן המושפעת, רופא השיניים חותך את רקמת החניכיים והעצם המכסות את השן, ולאחר מכן עוקר אותה באמצעות מלקחיים, בתפיסה עדינה, תוך נענוע קדימה ואחורה לשם שחרורה מעצם הלסת והרצועות המחזיקות אותה במקום. לעיתים קשה לעקור שן במשיכה אחת ויש להסירה באמצעות ניסורה לפיסות.
לאחר משיכת השן, נוצר קריש דם בתוך השקע. רופא השיניים מכסה את האזור עם תחבושת קטנה בשקע, ומבקש את המטופל לנגוס בה על מנת לעצור את הדימום. לעיתים מתבצעים מספר תפרים הנמסים מעצמם, כדי לסגור את קצות החניכיים על אזור העקירה.
סוגי עקירות שיניים
קיימים שני סוגים כלליים של עקירות שיניים, הכוללים:
עקירות פשוטות – רופאי שיניים מבצעים עקירות פשוטות באמצעות הרדמה מקומית או חומר הרגעה, ללא צורך בחיתוך החניכיים או ביצוע תפרים.
עקירות כירורגיות להסרת שיניים מתחת לקו החניכיים – במצב בו השיניים ניתקות או שלא צמחו לחלוטין. מנתח פה ולסת ורופא שיניים כללי מבצעים עקירות כירורגיות בהרדמה מקומית המטשטשת את האזור המטופל, או באמצעות הרדמה כללית.
סיכונים ותופעות לוואי
בעיה שנקראת שקע יבש עשויה להתפתח בקרב שלושה עד ארבעה אחוזים מכלל העקירות. מצב זה מתרחש כאשר קריש דם אינו מגיע לאזור העקירה, או שהוא מתנתק או מתפרק מוקדם מדי. במצב זה, העצם הבסיסית נחשפת לאוויר ומזון, בתופעת לוואי כואבת ביותר העשויה לגרום לריח או טעם רע.
הסבירות להתרחשות שקע יבש גבוהה יותר לאחר עקירות מורכבות. מעשנים או נשים המשתמשות בגלולות למניעת הריון נמצאים בסיכון גבוה יותר למצב זה. עישון ביום העקירה מגדיל עוד יותר את הסיכון. יש לטפל במצב עם תרופות להפסקת הכאב ועידוד הריפוי. זיהום עלול להתרחש לאחר עקירת שיניים, אך לא במצב של מערכת חיסונית בריאה.
החלמה מעקירת שיניים
לאחר העקירה, רופא השיניים ממליץ למטופל על תקופת התאוששות האורכת מספר ימים. ניתן להפחית את חוסר הנוחות והסיכון לזיהום ולהאיץ את תהליך ההתאוששות באמצעות נקיטה בצעדים הבאים:
משככי כאבים – במרשם או ללא מרשם. אם הרופא רושם משככי כאבים מיוחדים, יש להשתמש בהם בהתאם להוראות והמינונים המומלצים בלבד.
נשיכה חזקה אך עדינה על הפד שהותקן על ידי הרופא – פעולה זו מפחיתה דימום ומאפשרת את ריפוי אזור העקירה. יש להחליף את הפד לפני שהוא נספג בדם, ולהשאירו במקום למשך שלוש עד ארבע שעות לאחר העקירה.
הנחת שקית קרח על האזור הפגוע מיד לאחר העקירה כדי למנוע נפיחות – יש להניח את שקית הקרח למשך עשר דקות בכל פעם.
מנוחה למשך יממה לפחות לאחר העקירה – תוך הגבלת הפעילות ביום או היומיים הבאים.
הימנעות משטיפות פה חזקות למשך יממה לאחר העקירה – כדי למנוע פגיעה בכלי הדם באזור העקירה.
אמצעי זהירות ביממה הראשונה – מומלץ לשטוף את הפה עם כפית מלח מהולה בכוס מים חמים. יש להימנע משתייה בקש במהלך היממה הראשונה, ולהימנע מעישון המעכב את הריפוי.
אכילת מאכלים רכים – כגון מרק, פודינג, יוגורט או רסק פירות למחרת העקירה. מוסיפים בהדרגה מזונות מוצקים לתזונה ככל שהאזור נרפא.
במצב שכיבה, יש להישען על כריות – שכיבה במצב שטוח עשויה להאריך את הדימום.
המשך צחצוח שיניים ושימוש בחוט דנטאלי – אך בזהירות כדי למנוע פגיעה באזור העקירה. הקפדה על ניקיון השיניים מונעת זיהום.
>
