סוג סרטן זה הוא גידול חריג בלתי מבוקר והכפלת תאים בשלפוחית השתן שהשתחררה ממנגנוני הבקרה הנורמאליים של הגוף. לסרטן השלפוחית, כמו סוגי סרטן של איברים אחרים, יש את היכולת להתפשט (לשלוח גרורות) לחלקים אחרים בגוף, כולל הריאות, העצמות והכבד.
הסרטן מתחיל תמיד מהשכבה הפנימית ביותר של שלפוחית השתן, לדוגמה, הרירית, ועלול לפלוש לתוך השכבות העמוקות יותר, ככל שהוא גדל. לחילופין, יתכן שישאר מוגבל לרירית במשך תקופה ארוכה. מבחינה ויזואלית, הסרטן עשוי להופיע בצורות שונות, ולרוב יש לו מראה דמוי שיח, אך הוא יכול אף להופיע כגולה, צמיחה איתנה שאינה סדירה, או עיבוי שטוח שכמעט אינו מורגש, של הקיר הפנימי בשלפוחית השתן.
הגורמים והסיכונים לסרטן שלפוחית השתן
הסוג הנפוץ ביותר של סרטן שלפוחית השתן מזוהה בעיקר עם עישון סיגריות. מחצית מכל מקרי סרטן זה עלולים להיגרם באמצעות עישון. ככל שהעישון ארוך וכבד יותר, כך הסיכויים לפתח סרטן שלפוחית השתן גדולים יותר.
הכימיקלים הרעילים המצויים בעשן הסיגריות, אשר רבים מהם ידועים בגרימת סרטן, עוברים בזרם הדם לאחר שהם נספגים בריאות ומסוננים אל השתן באמצעות הכליות. בהמשך הם באים במגע עם התאים בציפוי הפנימי של מערכת השתן, כולל בשלפוחית, וגורמים לשינויים בתאים אלו, אשר הופכים אותם פגיעים יותר לפיתוח תאי סרטן.
גיל והיסטוריה משפחתית הם גורמי סיכון אחרים. כתשעים אחוזים מהאנשים עם סרטן שלפוחית השתן, הם אנשים בגילאי 55 ומעלה, אם כי במקרים חריגים המחלה עלולה להתפתח בעשור השלישי או הרביעי של החיים. גברים נוטים יותר לפתח סרטן זה, כפי הנראה עקב שכיחות גבוהה יותר של עישון וחשיפה לכימיקלים רעילים. קרוב משפחה עם היסטוריה של סרטן שלפוחית השתן עלול להגביר את הנטייה להתפתחות מחלה זו.
טיפולי קרינה, כגון לערמונית או לסרטן צוואר הרחם, וכימותרפיה עם ציקלופוספמיד, הם גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות סרטן שלפוחית השתן. בנוסף, הם עשויים לעכב את האבחון של סרטן זה בקרב חולים המציגים תסמיני דימום בשתן, היות וניתן לייחס דימום זה באופן שגוי לגירוי הנגרם באמצעות כימותרפיה או הקרנות.
זיהומים כרוניים בשלפוחית השתן, גירוי של אבנים או גופים זרים וזיהומים סביבתיים באזורים מסוימים בעולם, מהווים גורמים אחרים לסרטן זה.
התסמינים והסימנים של סרטן שלפוחית השתן
התסמין השכיח ביותר של סרטן זה הוא דימום בשתן. לרוב, דימום זה גלוי, מתרחש ללעיתים קרובות, ומופיע ללא כאב. יחד עם זאת, לעיתים הדימום עשוי להתגלות רק באמצעות מיקרוסקופ, או שהוא מלווה בכאב עקב חסימת שתן באמצעות היווצרות קרישי דם.
יתכן שלא יהיו תסמינים או דימום לתקופות ממושכות בין ההתקפים, הגורמים למטופל לתחושת ביטחון מזויפת ("אין לי מושג מה היתה הבעיה, אבל עכשיו זה בסדר!"). תסמינים מסוימים עלולים להתבט בדימום מועט, אם בכלל, והמטופלים עשויים לחוש רצון להשתין כמויות קטנות בפרקי זמן קצרים. חוסר היכולת להחזיק את השתן, או תחושת צריבה בעת מתן השתן, מתרחשים בדרך כלל בקרב מטופלים עם דרגה מתקדמת של סרטן.
לעיתים נדירות, המטופלים עשויים להציג סימנים ותסמינים של מחלה מתקדמת יותר, כגון שלפוחית נפוחה, עקב חסימה באמצעות גידול בצוואר שלפוחית השתן, כאבי צלעות, עקב חסימת זרימת שתן מהכליות אל השלפוחית באמצעות גידול בשלפוחית השתן, כאבי עצמות, ושיעול המלווה בדם או ליחה, עקב התפשטות תאים סרטניים לעצמות או לריאות.
אבחון סרטן שלפוחית השתן
הבדיקות היעילות לאבחון סרטן זה הן:
ציסטוסקופיה וביופסיה
ציסטוסקופיה זוהי הבדיקה החשובה ביותר לסרטן שלפוחית השתן. היות ותמיד קיים סיכוי לפספס גידולים בשלפוחית בבדיקות הדמיה שונות, מומלץ שכל המטופלים הסובלים מדימום בשתן ללא סיבה ברורה, יעברו בדיקה זו על ידי אורולוג כחלק מהאבחון הראשוני.
הבדיקה כרוכה בשימוש במכשיר דמוי צינור אופטי דק המחובר למצלמה ומקור אור. הוא עובר במעבר השתן לתוך השלפוחית ומציג את פני השטח הפנימיים שלה על צג וידיאו. גידולים קטנים או שטוחים אשר אינם יכולים להתגלות בבדיקות אחרות, מוצגים בשיטה זו וניתן ליטול פיסת רקמה על מנת לקחת ביופסיה לבדיקה תחת מיקרוסקופ. הנוכחות וסוג סרטן שלפוחית השתן ניתנים לאבחון באופן היעיל ביותר בשיטה זו.
בדיקת שתן
בדיקת שתן עשויה לאשר דימום בשתן ולתת מושג לגבי השאלה אם קיים זיהום בהווה או לא. בדרך כלל, זוהי הבדיקה הראשונה אותה מבצע הרופא, ולמרות שהיא עשויה שלא לאשר סרטן בשלפוחית השתן, היא עשויה להצביע על הגורמים האפשריים לדימום.
בדיקת אולטרסאונד
בדיקת אולטרסאונד מזהה גידולים בשלפוחית השתן, כמו גם נוכחות של נפיחות בכליות במקרה שהגידול ממוקם במקום העלול לחסום את זרימת השתן מהכליות אל השלפוחית. הבדיקה מזהה אף גורמים אחרים לדימום, כגון אבנים במערכת השתן או הגדלת ערמונית, מה שעשוי להיות הגורם לתסמינים, או להצביע על גידול.
בדיקות CT ו-MRI
בדיקות אלו מספקות תמונה חזותית גדולה יותר בהשוואה לבדיקת אולטרסאונד, והן מזהות גידולים קטנים בכליות או בשלפוחית השתן. הן מזהות ביעילות גם גורמים אחרים לדימום, במיוחד כאשר הן מבוצעות עם חומר ניגוד תוך ורידי.
ניתוח לסרטן שלפוחית השתן
ההליך הכירורגי הראשון אותו עובר המטופל לאחר אבחון הסרטן הוא בדרך כלל כריתת הגידול. ההליך מבוצע בעזרת מכשירים מיוחדים וכרוך בחיתוך הגידול והסרתו מהשלפוחית בעזרת מכשיר צריבה חשמלי. ניתוח זה מבוצע באמצעות מעבר השתן התקין ואינו כרוך בחתך חיצוני בגוף. טיפול נוסף תלוי במידה רבה בממצאי ניתוח ראשוני זה, כמו גם בממצאי בדיקות מעקב.
>
