סרטן הוושט

הוושט מצופה בצדו הפנימי בשכבת תאים המחוברים זה לזה בקשרים הדוקים – שכבת אפיתל קשקשית. עם המעבר לקיבה משתנה הציפוי של מערכת העיכול, ושכבת הציפוי הופכת לאפיתל בלוטי. שני סוגי הגידולים הממאירים של הוושט מייצגים שינויים הקשורים לשני סוגי האפיתל.

בוושט יכול להתפתח גידול ממאיר מסוג קרצינומה קשקשית (squamous carcinoma) או קרצינומה בלוטית (adeno-carcinoma). שני הגידולים שונים זה מזה בפתוגנזה של הופעת הגידול ובגורמי הסיכון המובילים למחלה.

באופן כללי סרטן הושט הוא סרטן שאיננו נפוץ בעולם המערבי, אך הוא קשה מאוד לטיפול. שינויים בשכיחות בולטים מאוד ברחבי העולם, כאשר בארצות המזרח הקרוב והרחוק (סין, אפגניסטן, מונגוליה, אירן) שכיחותו של סרטן זה גבוהה במיוחד. באופן לא ברור, שכיחות הסרטן הקשקשי נמצאת בירידה בעולם המערבי, בעוד ששכיחות הסרטן הבלוטי עולה מאוד.

גורמי סיכון להופעת סרטן הוושט

מספר גורמי סיכון נקשרו לעלייה בשיעור התחלואה של סרטן הוושט. הסיכון לקרצינומה בלוטית עולה במעשנים ואצל אלו שצורכים כמויות גדולות של אלכוהול. סרטן קשקשי נקשר גם לצריכה של מוצר מזון המכילים ניטרטים, אוכל מעושן ושתיית תה חם.

סרטן בלוטי קשור להופעה של שינויים כרוניים בוושט, המכונים "ושט על שם ברט" (Barrett's esophagus). במצבים של מחלת רפלוקס ממושכת, שבה עולה תוכן קיבתי אל הוושט, הופך הציפוי האפיתלי של הוושט מציפוי קשקשי לציפוי בלוטי, בדומה לזה המצפה את הקיבה. שינוי זה מכונה "מטאפלזיה", והוא מגביר מאוד את הסיכון להופעה של גידול סרטני בלוטי בוושט.

סימפטומים

הסימן הקלאסי של סרטן הוושט הוא קושי בבליעה (דיספאגיה), שעם הזמן מוביל לירידה בלתי רצונית במשקל. הפגיעה הראשונית היא בבליעת מאכלים מוצקים, ועם הזמן מתקשה החולה גם בשתייה של נוזלים.

למרבה הצער, הסימפטומים מתפתחים בשלב מאוחר למדי של האבחנה, ולכן המחלה מאובחנת לאחר תקופה ממושכת יחסית שבה התאים הממאירים מספיקים להתפשט באזור הוושט ולעיתים גם לשלוח גרורות. סימפטומים מופיעים רק בחסימה של יותר מ – 50% מהוושט.

מלבד קושי בבליעה יכולים להופיע כאבים בעת הבליעה (אודינופאגיה), כאבים בבית החזה ובגב, הקאות ו"העלאת גרה", הופעת קשריות לימפה מוגדלות (כסימן להתפשטות המחלה), הפרעות במשק הסידן (בעקבות הפרשת חומרים דמויי הורמונים מהגידול) ועוד.

אבחון

בחשד למחלה ממאירה של הוושט, בדיקת הבחירה הראשונית היא בדיקה אנדוסקופית. בבדיקה זו מחדיר הרופא צינור עם מצלמה לתוך הוושט, כדי להתבונן בדופן ולזהות אזורים חשודים. במהלך הבדיקה ניתן ליטול דגימות רקמה ("ביופסיה"), כדי לאשש או לאשר אבחנה של גידול ממאיר.

בבדיקה היסטולוגית מביט הפתולוג בדגימת הרקמה, ויכול לזהות שינויים בוושט, עם אבחנה של גידול ממאיר או מחלה אחרת. במידה ואכן נמצא גידול ניתן להעריך באמצעות בדיקות הדמיה שונות, ובעיקר בדיקת CT, את מידת ההתפשטות של הגידול בבית החזה, ומעורבות של איברים אחרים. לא ניתן להבחין בין סרטן קשקשי לסרטן בלוטי ללא דגימה היסטולוגית, ואין הבדל רנטגני או קליני בין השניים.

פרוגנוזה

למרבה הצער, סרטן הוושט הוא בעל פרוגנוזה ירודה. מרבית החולים לא יבריאו מהמחלה גם לאחר טיפול מיטבי. רק כ – 5% מהחולים חיים חמש שנים לאחר האבחנה. נתונים עגומים אלו משפיעים גם על הטיפול ומטרותיו.

טיפול בסרטן הוושט

הטיפול הראשוני בסרטן הוושט כולל הסרה כירורגית של הגידול. רק אצל מחצית המחולים לערך ניתוח כזה אפשרי, בעוד שאצל אחרים המחלה מפושטת מדי ולא מאפשרת טיפול ניתוחי. הניתוח כולל כריתה של הוושט (אזופאגקטומיה), עם החלפה שלו בחלק מהקיבה.

בסרטן קשקשי ניתן לטפל באופן ראשוני גם באמצעות קרינה. תרופות כימותרפיות שונות הראו יעילות גם הן, בעיקר בפרוטוקולים טיפוליים שכוללים את התרופה ציספלטין. כאשר המחלה מתקדמת מדי והטיפול המוצע הוא פליאטיבי בלבד, חשוב לטפל בפגיעה בבליעה עם ההפרעה התזונתית, ובסיבוכים מקומיים שיכולים להיגרם מהגידול – כמו יצירת קשר בלתי תקין (פיסטולה) עם קנה הנשימה. כדי לאפשר מעבר מזון אפשר לשים לחולה תומכן (סטנט) מתכתי בוושט או לצרוב זמנית את הגידול באמצעות לייזר.

ראו גם:
סרטן במיתרי הקול

>