הבריאות הכללית של גופנו מושפעת מגורמים רבים, ובכלל זה אורח החיים שלנו וההרגלים שלנו. אמת זו ידועה לכל, והיום ברור ומפורסם בקהליה הרפואית (וגם בציבור הרחב) שפעילות גופנית היא חלק חשוב משמירה על אורח חיים בריא. פעילות גופנית הוכחה במחקרים רבים כמפחיתה תחלואה (למשל: מחלות לב וכלי דם) ומשפרת איכות חיים.
אז מה עדיף – ספורט או תרופות?
מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי המוביל BMJ ניסה להתייחס באופן מדעי מבוקר לשאלה המעט ערטילאית: מה עדיף: פעילות גופנית או טיפול תרופתי? החוקרים ביצעו סקירה שיטתית של הספרות, באופן המכונה "מטא-אנליזה". בסקירה זו מצורפים יחדיו מחקרים דומים הבוחנים נושא דומה, והנתונים נצברים על מנת להגיע לתוצאות בעלת תקפות מירבית ועם משמעות סטטיסטית רחבה ככל הניתן.
החוקרים מצאו שישה עשר מחקרים גדולים שנכנסו לחישוב במטא-אנליזה. מחקרים אלו היו בעצם מטא-אנליזות של מחקרים קודמים (כלומר: מחקר זה סיכם מחקרים שסיכמו מחקרים קודמים). מתוך שישה עשר מחקרים אלו, ארבעה מחקרים עסקו בפעילות גופנית, ושניים עשר מחקרים בחנו השפעות של טיפול תרופתי. סך הכל נכללו במחקר גדול זה מעל 300 מחקרים שונים שנערכו בעבר, כולם מחקרים אקראיים ומבוקרים. מספר המשתתפים שנבדקו בסקירה עמד על כ – 340,000 מטופלים.
ביחס להשפעת הפעילות הגופנית בלבד, נכללו בסקירה כ – 14,000 משתתפים ב – 57 מחקרים. המחקרים עסקו בהשפעת הפעילות הגופנית על מחלות לב איסכמיות, שיקום לאחר שבץ מוחי, טיפול באי ספיקת לב ומניעת סוכרת.
בהשוואה לחולים שנכללו במחקרים התרופתיים, לא נמצאו הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית בתועלת המניעתית של סוכרת ומניעה משנית (לאחר אירוע ראשון) של מחלות לב איסכמיות. ביחס לשבץ, נמצא שפעילות גופנית יעילה אף יותר מטיפול תרופתי, בעוד שטיפול במשתנים נמצא יעיל יותר מפעילות גופנית בחולים שסבלו מאי ספיקת לב.
במחקר סקירה גדול זה נכללו כמובן מחקרים רבים הרבה יותר שעוסקים בטיפול התרופתי. מטבע הדברים מרבית המחקר הרפואי עוסק בהשוואה של תרופות, ולא ביעילות של פעילות גופנית. עם זאת, תוצאות מחקר זה מראות מסקנות מעט מפתיעות – ייתכן שלמספר מחלות היתרון בפעילות גופנית משתווה ואף עולה על היתרון של הטיפול התרופתי.
מחלות לב וכלי דם, וגם סוכרת, ניתנות לטיפול ומניעה על ידי פעילות גופנית ביעילות דומה ליעילות של טיפול תרופתי. כמובן – פעילות גופנית היא טיפול פשוט יותר, החסר כמעט תופעות לוואי, אבל דורש מוטיבציה רבה וכוח רצון.
האם כדי להפסיק את הטיפול התרופתי ולעבור לפעילות גופנית?
אז מה ניתן להסיק מתוצאות מחקר זה? כדאי לזכור, שבעולם האמיתי אין צורך לבחור בין פעילות גופנית סדירה לבין טיפול תרופתי (במידה ויש צורך בטיפול כזה). חולים הזקוקים לתרופות יכולים (ואף נדרשים!) להתמיד בפעילות גופנית המתאימה למצבם.
כנראה שבריאות טובה מתקבלת על ידי שילוב בין שתי צורות התערבות אלו – בבחינת "אחוז מזה וגם מזה אל תנח את ידך". כמובן שאין במסקנות מחקר זה הנחייה (אפילו ברמז) להפסקת טיפול תרופתי. אבל, כדאי לזכור שברוב המחלות עדיין רב הנסתר על הנגלה, ושמירה על אורח חיים ספורטיבי מהווה מרכיב משמעותי מאוד בבריאות שלנו.
>
