הפרעות חרדה הינן מגוון רחב של הפרעות, המופיעות בשילובים שונים של סימפטומים, כתוצאה מגורמים שונים. אלה הן ההפרעות הנפוצות ביותר (ביחד עם הפרעות מצב הרוח), והן עשויות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים, ביכולת התפקוד, ובהסתגלות של האנשים הסובלים מהן.
למרות שקיימים טיפולים פסיכותרפויטים שונים שמטרתם לטפל בהפרעות החרדה, לעיתים קרובות מומלץ לחולים לקבל בנוסף גם טיפול תרופתי. מטרת הטיפול התרופתי להפחית את תחושת החרדה, ולאפשר לחולים לתפקד באופן סביר, או אפילו לאפשר להם להיות בטיפול עמוק יותר.
סוגים של תרופות חרדה
ישנו מגוון גדול של תרופות נוגדות חרדה, המתאימות להופעות שונות של תחושת החרדה.
בנזודיאזפינים- תרופות הרגעה
תרופות ההרגעה הן תרופות שפועלות באופן מהיר יחסית, והשפעתן נקודתית. לכן הן יעילות ביותר במצבים של התקפי חרדה, או לקראת סיטואציות שהפרט יודע שגורם להתעוררות של חרדה.
בנזודיאזפינים פועלים על ידי האטת מערכת העצבים. הם מרדימים, וגורמים להרפיה של השרירים- תחושות שבעצמן נחוות כהפחתה של החרדה. התרופות המוכרות ביותר במשפחה זו הן הקסנקס, קלונקס, ואליום וואבן.
תופעות לוואי של בנזודיאזפינים: בגלל ההשפעה הישירה על המח, לתרופות יש גם תופעות לוואי. הן גורמות לנמנום וחוסר יכולת להתמקד, ולכן עשויות לפגוע בתפקוד הדורש ריכוז.
בשימוש ארוך ובמינונים גבוהים תופעות הלוואי יכולות להיות קשות יותר ולכלול סחרחורת, כאבי בטן ובחילות, פגיעה בראיה, חוסר התמצאות, בלבול ואף תחושת דיכאון. לעיתים התרופה גורמת לתגובה פרדוקסלית, ומובילה דווקא להתגברות של תחושת החרדה ולעצבנות. הבנזודיאזפינים לא מומלצים לשימוש בקרב קשישים ונשים בהריון.
בנזודיאזפינים עלולים לגרום לתלות, ולהתמכרות. כאשר נעשה בהם שימוש קבוע לאורך זמן, השפעתם יורדת, ויש צורך להעלות את המינון. כאשר מפסיקים מינון קבוע שלהם באופן פתאומי עלולים להופיע תסמיני גמילה כגון חרדה קיצונית, קשיי שינה, דפיקות לב, הזעת יתר ורעד. לכן, חייבים להפסיק נטילה של בנזודיאזפינים בהדרגה.
SSRI- נוגדי דיכאון וחרדה
SSRI הן תרופות שמיועדות לטיפול בדיכאון, אך יש להן השפעה טובה גם על הפרעות חרדה (וגם, פעמים רבות הפרעות אלה מופיעות יחד). השפעתן של התרופות נוגדות הדיכאון איטית וממושכת. הן מגיעות לשיא השפעתן כחודש עד חודש וחצי לאחר תחילת נטילתן, ולכן הן לא מתאימות לטיפול מיידי בהתקף חרדה.
השימוש בתרופות אלה נעשה בדרך כלל במצבים כרוניים ממושכים של חרדה כללית יותר, הפרעת חרדה מוכללת, הפרעת דחק פוסט טראומטית, או בהתקפי חרדה אינטנסיביים.
SSRI פועלות על עיכוב הקליטה מחדש של סרטונין במח, כך שריכוז הסרטונין עולה, ולכך יש השפעה חיובית על מצבים של דיכאון וחרדה. התרופות המוכרות ביותר במשפחה זו הן הפרוזאק, ציפרלקס ופקסיל.
תרופה חדשה יחסית היא האורירוקס, שפועלת באופן דומה אך נחשבת לתרופה חלשה יותר ובעלת השפעה ספציפית על חרדה. השפעתה מהירה יותר מ-SSRI רגילים (תוך שבועיים בערך).
תופעות לוואי של נוגדי דיכאון: באופן יחסי, ל-SSRI תופעות לוואי קלות יחסית, ורובן חולפות מאליהן עם הזמן. התופעות שעלולות להופיע הן בחילה, כאבי ראש, נמנום ועייפות, סחרחורת, הקאות, עליה במשקל ופגיעה בתפקוד המיני.
SSRI לא גורמים להתמכרות ולתלות, אך בכל זאת חשוב ליטול אותם תחת השגחה רפואית, ולא להפסיק את השימוש באופן לא מבוקר ופתאומי.
חוסמי ביתא
תרופות אלה מיועדות לטיפול בלחץ דם, אך מכיוון שהן חוסמות את פעילות הנוראפינפרין שאחראי על תגובות "להלחם או לברוח", יש להן השפעה טובה גם על סימפטומים גופניים ופיזיולוגיים של חרדה. התרופות הנפוצות במשפחה הן אינדרל, אתנולול, פרופרנולול ועוד. תופעות הלוואי כוללות עייפות, בחילה והאטה של קצב הלב.
>
