אחד מהיעדים ארוכי הטווח של הרפואה היה להילחם בצורה יעילה בנזקים של הפרעות הנפש.
תרופות נוגדות דיכאון נועדו לטיפול בדיכאון על דרגותיו השונות ובנוסף לכך כפי שיתואר בהמשך מטפלות גם בהפרעות נפשיות אחרות.
סוגים של נוגדי דיכאון
קיימים מספר סוגים של תרופות נוגדות דיכאון:
מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAO inhibitors)– מונואמין אוקסידאז הוא אנזים המצוי במרווח הסינפטי ותפקידו הוא לפרק את הנוירוטרנסמיטורים המונואמיניים (כמו סרוטונין ונוירואפינפרין) שהשתחררו לתוך המרווח. בכך שהתרופות מונעות את פירוק המונואמינים, הן מגבירות את זמינותם.
דוגמאות לתרופות מסוג זה הן: איזוקרבוקסזיד, פנלזין וטרנילציפרומין. הבעיה בשימוש בתרופות אלה היא שהן רעילות יחסית ומחייבות הגבלות משמעותיות בתזונה.
תרופות תלת טבעתיות – פועלות לעיכוב הקליטה מחדש של הנוירוטרנסמיטורים נוירואפינפרין וסרוטונין לאחר שהשתחררו לתוך הסינפסה. דוגמאות לתרופות תלת טבעתיות הן אימיפראמין, אמיטריפטילין ונורטריפטילין. כעבור פרק זמן מסוים של צריכת התרופה (מספר שבועות), חלה ירידה בזמינות של נוירואפינפרין וסרוטונין.
התרופות התלת טבעתיות הן הנפוצות ביותר לשימוש במיוחד מכיוון שהן רעילות פחות לעומת סוגי התרופות האחרים. עם זאת, יש לתרופות אלה תופעות לוואי לא נעימות כמו יובש בפה, עייפות, עצירות ובעיות ראייה.
מעכבים סלקטיביים של קליטה מחדש של סרוטונין (SSRI) – תרופות אלה פועלות למניעת הקליטה מחדש של סרוטונין לאחר שהשתחרר אל תוך הסינפסה. התרופות הן סלקטיביות שכן הן פועלות רק על הקליטה מחדש של סרוטונין ולא על נוירואפינפרין.
אחת התרופות הנפוצות מסוג זה היא פרוזק שנחשבת לבטוחה לשימוש כי היא אינה ממכרת וגם איננה קטלנית כאשר נוטלים מינון יתר ממנה. מחקרים מצאו שלאחר שלושה שבועות של טיפול באמצעות פרוזק, מצב המטופלים נוטה להשתפר. תרופה נפוצה נוספת מסוג זה היא בופרופיון.
שכיחות השימוש בתרופות נוגדות דיכאון
בעשורים האחרונים גובר באופן משמעותי השימוש בתרופות נוגדות דיכאון. אין זה מפתיע בהינתן אורח החיים המודרני ששם את האדם במרכז והציפייה היא לרמה הישגית גבוהה מכל אחד ואחד.
אלה שלא מצליחים, חשים ניכור ובדידות, חשים כאילו הם לא מוצלחים וחווים תקופות לא קלות שעלולות להביא לדיכאון. קצב העבודה המהיר שלא מאפשר לאנשים זמן פנוי רב, מביא לשחיקה ולמחלות פיזיות שהן ביטוי של מצוקה נפשית.
השלכות השימוש
התוצאות של שימוש בתרופות נוגדות דיכאון יכולות להיות דרמטיות ואולם חשוב להמשיך ליטול אותן לאורך זמן שכן אם מפסיקים את הטיפול כעבור זמן מסוים תסמיני הדיכאון עלולים לחזור.
מחקרים מראים כי טיפול משולב בדיכאון עדיף על טיפול קוגניטיבי בלבד או על טיפול תרופתי בלבד. כמו-כן נמצא כי השימוש בתרופות נוגדות דיכאון יעיל מאד בטווח הקצר לטיפול בדיכאון אולם עדיין אין הבנה מלאה לגבי האופן בו התרופות פועלות וסוגי התרופות שיכולות להתאים למטופלים שונים.
ידוע גם כי מיעוט של הסובלים מדיכאון קשה אינם מגיבים לכל סוגי התרופות נוגדות דיכאון ובמקרים אלה כדאי לטפל בדיכאון באמצעים אחרים כמו הלם חשמלי.
שימושים נוספים של התרופות
תרופות נוגדות דיכאון יעילות גם בטיפול בהפרעות אחרות, לדוגמא תרופות התלת טבעתיות יעילות גם בטיפול בהפרעת פאניקה. תרופות נוגדות דיכאון תלת טבעתיות יכולות לשמש כתרופות יעילות לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית. גם תרופות ממשפחת ה-SSRI כמו פרוזק נמצאו כיעילות בטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית והן בעלות תופעות לוואי מעטות יותר בהשוואה לתרופות התלת טבעתיות.
תרופות דיכאון נמצאו כיעילות גם בטיפול בחרדה כללית. מעכבי מונואמין אוקסידאז למשל הן יעילות בטיפול בפוביה חברתית, המתבטאת בפחדים מסיטואציות חברתיות.
תרופות נוגדות דיכאון הן יעילות גם בטיפול בבולימיה, רובן באמצעות הפחתה של הצורך בהתקפי זלילה הרווחים מאד בקרב הסובלים מבולימיה.
>
