נגיף מרס (MERS) תואר לראשונה בשנת 2012 בערב הסעודית על ידי מומחה מצרי לנגיפים (וירולוג). השם של הנגיף (MERS) הוא ראשי תיבות של המילים: Middle East Respiratory Syndrome Coronavirus (הקיצור המדויק יותר הוא למעשה MERS-CoV) ולפיכך כבר משמו של הנגיף ניתן להבין כי הוא גורם למחלה חמורה במערכת הנשימה וכי הוא קשור למזרח התיכון.
ארגון הבריאות העולמי (WHO- World Health Organization) הגדיר בשלב מסוים את הנגיף כ"איום מספר אחד על בריאות הציבור", שכן שיעור התמותה בקרב החולים גבוה מאוד (בין שלושים ושישה לארבעים אחוז מהחולים הולכים לעולמם לאחר ההדבקה). עד כה נראה כי הנגיף גרם למותם של יותר מאלף ושש מאות בני אדם בכל רחבי העולם.
ההתפרצות הראשונה של הווירוס בשנת 2012 נמשכה זמן רב ביותר וגרמה ל-355 מקרי מוות סך הכול ובשנת 2015 התרחש גל ההדבקה האחרון בקוריאה הדרומית שגבה את חייהם של עשרים וארבעה בני אדם. המחלה שנגרמת בעקבות ההידבקות נקראת לעתים "שפעת הגמלים" וסך הכול בעשרים מדינות ברחבי העולם התקבלו דיווחים על הידבקות בנגיף עד היום.
מה הם הגורמים לנגיף מרס?
נגיף מרס שייך למשפחה של וירוסים הנקראת נגיפי קורונה הכוללת בין היתר את נגיף הסארס הידוע לשמצה. נכון להיום לא ברור עדיין כיצד בדיוק עובר הנגיף מאדם חולה לאדם בריא, אך ככל הנראה הנגיף לא מדבק במיוחד כך שעל מנת להידבק בו, יש לשהות זמן רב יחסית במחיצת אדם הנושא את הנגיף. בהתאם לזאת, הסיכון גבוה יותר בקרב אלו המטפלים בחולים בהשוואה לאלו הבאים עמם במגע אקראי או רגעי.
מה הם התסמינים של נגיף מרס?
כעשרים אחוז מהאנשים שנדבקים בנגיף לא סובלים מתסמינים קליניים כלל, למרות שניתן יהיה לאתר בדמם נוגדנים נגד הנגיף. כאשר המחלה באה לידי ביטוי מבחינה קלינית, בדרך כלל ההתבטאות שלה תכלול תסמינים אופייניים של שפעת כמו לדוגמא כאבי שרירים, כאבי בטן, כאבי ראש, חולשה ניכרת, חום גבוה, שיעול וקוצר נשימה.
במקרה הטוב, התסמינים יחלפו גם ללא טיפול מיוחד תוך שבוע בדומה לשפעת רגילה אך במקרה הפחות טוב, המחלה עלולה להחמיר ולהוביל לאשפוז ממושך של מספר שבועות. במקרים החמורים ביותר, כפי שציינו, המחלה גורמת למות החולה. הסיכון הגבוה נשקף לחולים שמלכתחילה סובלים ממצב רפואי מסוים כשהכוונה היא למשל לחולי סוכרת, חולי סרטן, מושתלי איברים, קשישים או חולים שנוטלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון.
כיצד מאבחנים את הנגיף?
האבחון של המחלה מבוסס על צילום ריאות, שכן בדרך כלל החולים סובלים ממחלת ריאות מפושטת. בנוסף לכך, בעזרת בדיקה מולקולרית של הליחה או של ההפרשות מהאף של החולה, ניתן לבודד את הנגיף ולאשש את האבחנה. הבדיקות צריכות להיכנס לתמונה בעיקר כשמדובר באדם שסובל מחום גבוה ומקשיי נשימה חמורים, שביקר לאחרונה בערב הסעודית או בקוריאה הדרומית.
כיצד מטפלים בנגיף מרס?
נכון לכתיבת שורות אלה אין בנמצא טיפול שיכול למגר את הנגיף לאחר ההדבקה ולפיכך הטיפול המוצע לחולים הוא טיפול תומך בלבד שמטרתו להקל על התסמינים החמורים. החדשות הטובות הן שנכון להיום לא דווח ולו על חולה אחד בנגיף בישראל.
עם זאת, כל בתי החולים בישראל כבר קיבלו הנחיות ברורות ממשרד הבריאות הנוגעות לאופן שבו יש להתמודד עם מטופלים שלפי החשד נדבקו בנגיף מרס, כשבין היתר כתוב בהנחיות שבכל מקרה בו קיים חשש להדבקה, יש לבודד באופן מידי את המטופל על מנת למנוע התפשטות אפשרית של הנגיף.
ראו גם:
מהן הסכנות של הידבקות בנגיף הזיקה?
קורונה – כל התשובות לכל השאלות: אתם שאלתם על נגיף קורונה, מומחים ענו
>
