במילים פשוטות, משככי כאבים הם סוגי תרופות המשמשים להקלה על כאבים. ההקלה מתרחשת באמצעות חסימת אותות הכאב הנשלחים מהמוח, או באמצעות הפרעה בפרשנות המוחית את האותות, מבלי לייצר הרדמה או איבוד הכרה. קיימים שני סוגי משככי כאבים: נרקוטיים ושאינם נרקוטיים.
לפני השימוש במשככי כאבים, יש להבין כי הגוף בדרך כלל יודע להילחם בכוחות עצמו בכאבים ללא סיוע משככים, שנועדו רק למנוע חוסר נעימות פיזית, אשר ברגע שהיא נמנעת, היא פוגעת גם באינטרס הבריאותי של הגוף.
כך, למשל, אם כאב ראש נגרם כתוצאה מהתרחבות כלי דם בתגובה לאיום כלשהו, משכך כאבים מדכא את האיום, אך הוא מדכא אף את החומרים בגוף הנלחמים בבעיה.
משככי כאבים נפוצים
סוגי משככי כאבים שאינם נרקוטיים, נפוצים ביותר ונמכרים ללא מרשם. משככים אלו הם אקמול ואופטלגין והם נפוצים בשל יעילותם להקלה על כאבים בדרגה קלה עד בינונית. בנוסף, הם אף זולים יחסית.
יש להדגיש כי למרות הבטיחות של שימוש נכון בתרופות אלו, אם צורכים אותם שלא על פי הוראות התווית, עלולות להתרחש תופעות לוואי חמורות והשלכות קטלניות. לדוגמה, שימוש של למעלה מארבעת אלפים מ"ג ליום לטווח הארוך עלול להגביר את הסיכון לפגיעה בכבד, במיוחד כשצורכים אותם עם אלכוהול. יש לדון עם הרופא על המינון המקסימאלי המותר וכל הנחיה אחרת הקשורה לשימוש בתרופות אלו.
משככי כאבים נרקוטיים הנמכרים באמצעות מרשם, מכילים, בין היתר גם הרואין, מורפין וקודאין, הנחשבים לסמים ממכרים ומסוכנים.
משככי כאבים שאינם סטרואידים הם קבוצה נרחבת של משככים, אשר חלקם נמכרים ללא מרשם, וכוללים אדוויל, נורופן, ארטופן, אדקס, אביטרן, פוינט, נרוקסין ועוד.
סיכונים ותופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות הנלוות לשימוש קבוע במשככי כאבים הם:
משככי כאבים פחות נפוצים ומוכרים עלולים לגרום לדלקות בקיבה, לפגוע בכליות, ולהתערב בפעילות הטסיות (מעכבי קרישה).
משככי הכאבים שאינם נרקוטיים מלווים במינימום תופעות לוואי וכמעט אפס סכנת התמכרות. ניתן לשלב, למשל, בין אקמול לאופטלגין, כל עוד הם נצרכים במינונים סבירים (עד שלושה כדורים ליום).
תופעות הלוואי העיקריות של משככי כאבים נרקוטיים הם האטת פעילות המעיים ותחושת טשטוש. תופעות אלו חולפות בדרך כלל עם שימוש קבוע בתרופה, אך לעיתים יש להחליפה או לשנות את המינון.
הסיכונים הכרוכים בנטילת משככי כאבים קבועה היא דיכוי נשימתי, התמכרות הגורמת לסיבוכי כבד, ומנת יתר אשר עלולה להיות קטלנית.
מנת יתר היא מצב שבו אדם צורך יותר משככי כאבים ללא ייעוץ רפואי וללא בירור מקיף על מרכיבי התרופות. זהו מעין מצב פסיכולוגי שבו אדם משכנע את עצמו כי הוא מתפקד טוב יותר בסיוע משככי הכאבים, אך למעשה, השימוש כבר אינו נובע מהכאב עצמו, אלא מהתמכרות.
לכן אין לצרוך תרופות, כולל משככי כאבים ללא מרשם, ללא יעוץ רפואי, ובאופן כללי, מומלץ להשתמש בכמה שפחות משככי כאבים, ואם ניתן, לוותר עליהם כליל.
משככי כאבים להקלה על הכאב?
בעבר, הסברה הרווחת בעולם הרפואה הייתה כי לכל כאב קיים הסבר ביולוגי. היום מתמקדים הטיפולים בהיבט הפסיכולוגי ואנשים מעדיפים לקבל טיפולים אלטרנטיביים.
יש לזכור כי כאב מעיד על בעיה פיזית, וכאב חריג בעוצמתו, שאינו מגיב למשככי כאבים רגילים, כרוך באבחון רפואי דחוף לגילוי הבעיה הרפואית עליה הוא מצביע. גם כאבים רגילים לכאורה מצריכים בירור והתייחסות לגבי הגורם להם, על מנת למנע התקפי מחלות אחרות.
>
