ממתיקים מלאכותיים כתחליף לסוכר

ממתיקים מלאכותיים הם מזון כימי המהווה תחליף לסוכר הודות לטעמו המתוק. התחליף הוא בעל ערך תזונתי נמוך מאוד ומיוצר באופן סינתטי.

יצרני התחליפים לסוכר חיפשו ומחפשים דרכים לייצר מוצר מתוק זול ואכיל. השימוש המוגבר בסוכרזית במזונות שלנו מעלה את השאלה – האם זה בריא? התשובה לשאלה הזו כמובן היא שהכל תלוי במינון. מחקרים הוכיחו ששימוש מוגבר בחומרי המתקה עלול לפגוע בכליות ואף להזיק יותר מאשר לעזור לנו.

למי מיועדים הממתיקים המלאכותיים?

אין ספק שהיתרונות בשימוש בממתיקים מלאכותיים ניכרים. לכאורה השימוש בתחליפי סוכר מציע לנו להרוויח מכל הצדדים- לאכול או לשתות מתוק ולא להרגיש את הקלוריות.

היתרונות בשימוש בממתיק מלאכותי הם לא רק הקלוריות וחיסכון בפחמימות לדיאטה או שמירה על משקל. עבור אוכלוסיית חולי הסוכרת, שכידוע לא יכולים לצרוך סוכר או תחליפים טבעיים כמו דבש או סוכר חום, ממתיקים מלאכותיים מהווים פתרון הולם לצורך במתוק.

ממה הם עשויים?

 הממתיקים המלאכותיים מתחלקים לשתי קטגוריות- ממתיקים מלאכותיים שעברו זיקוק טבעי ואלו שלא.

אלו שעברו זיקוק טבעי: 

• סטיביה – צמח בעל מתיקות טבעית וללא קלוריות. הוא הממתיק הטבעי היחיד שידוע כיום כלא מכיל קלוריות ופחמימות ולא משפיע על רמות הסוכר בדם כתוצאה מכך.
•  סירופ המתקה – סירופים שונים  ממוצרים טבעיים יכולים להוות תחליף הן לסוכר והן לממתיקים טבעיים. כיום הסירופים המוצעים הם כדוגמת מייפל המכיל מינרלים רבים, מולסה המופק מקנה סוכר ועשיר בברזל וסידן או סילאן המכונה גם דבש תמרים ומכיל גם הוא סידן וויטמינים.
•  פרוקטוז – סוכר המופק מפירות, הוא פחות מתוק מסוכר ומאחר והוא מופק מפירות הוא עדיין מכיל את כמעט אותן הקלוריות ואף עלול לגרום לעששת.

 בין הממתיקים המלאכותיים הראשונים שיוצרו באופן סינתטי היה הסכרין.

אלו שעברו זיקוק מלאכותי:

• אספרטיים – אספרטיים הינו ממתתיק מלאכותי אשר עשוי מחומצות אמינו בשם – פנילאלנין וחומצה אספרטית. מטרת מתנול, חומר נוסף אשר נמצא בתוך הממתיק, הוא לשמור על התרכובת יציבה. שימוש מוגזם בממתיק מלאכותי זה עלול לגרום להרעלה ולכן יש להיות מאוד זהירים עימו. הבעיות אשר עלולות להיווצר עקב שימוש מוגזם הן: בעיות ראייה, נזק למערכת העצבים המרכזית, בעיות בנשימה, נגעים בעור ועוד. הסיבה לשימוש המוגבר בו היא עלות ההפקה הנמוכה שלו. ממתיק האספרטיים נמצא לרוב במשקאות דיאטטיים, מעדני חלב דיאט, ריבות, ממתיקים לקפה ותה.
• סכרין – גם הוא חומר סינתטי נפוץ שמוסיפים לו סידן, אשלגן, נתרן. הסכרין עלול לגרום נזק לכליות, אינו מתפרק בגוף ומופרש כפי שהוא דרך השלפוחית. ייצורו הזול והיותו מתוק יותר מסוכר הובילו לעידוד הצריכה המרובה שלו. הסכרין הוא בעל טעם הלוואי המתכתי, אך יציב בחום, וכאשר מתווספים אליו חומרים אחרים טעמו המתכתי כמעט ולא מורגש. הסכרין נמצא בדומה לאספרטיים בעודיות מאפה, ריבות וכו'.
• אצסולפם K וציקלמאט – תרכובת כימית הדומה במהותה לממתיק סכרין ונמצא רבות במסטיקים, משקאות דיאטטים, פודינג ועוד.
• סוכרלוז – ממתיק שעבר שינוי כימי ומתוק אף יותר מסוכר רגיל עצמו. טרם נבדק לעומק האם נמצא הסוכרלוז בטוח לשימוש. נמצא כמו שאר הממתיקים במאפים, משקאות דיאטטים ועוד.

השימוש בממתיקים מלאכותיים

 ישנה מחלוקת רבה באשר להשפעות הבריאותיות של הממתיקים המלכותיים. הממתיקים המלאכותיים, כשמם כן הם- מלאכותיים, לא טבעיים, זרים לגוף, וכל חומר מלאכותי הנכנס לגוף, מעמיס על מערכות הגוף השונות.

הממתיקים נחשבים בגוף לרעלים וכאשר נוצר עודף ברעלים, הגוף אוגר אותם בתאי השומן. כלומר, אנשים המשתמשים בתחליפי סוכר על מנת לא לעלות במשקל מקבלים בתמורה ייצור נוסף של תאי שומן בגופם. בנוסף עודף הרעלים מכביד על הכבד והכליות אשר עובדים קשה על מנת לפנות אותם מהגוף. לכן, נעדיף שימוש במרכיבים טבעיים כמו דבש או בממתיקים מלאכותיים שזיקוקם טבעי.>