מלריה (קדחת הביצות)

מלריה הנה מחלה זיהומית אשר מהווה סכנה מוחשית לתושבי העולם כולו ובעיקר במדינות אפריקה. כאשר מדובר בישראלים, הסכנה נשקפת בעת טיולים למדינות אפריקה, הודו, ברזיל ומרכז אמריקה, אך לא רק. המחלה נגרמת כתוצאה מטפיל חד תאי שנקרא בשם- פלסמודיה.

המחלה עוברת לאנשים דרך עקיצת נקבת יתוש ה"אנופלס" שנושאת עמה בבלוטות הרוק נבגים (גופי רבייה חד תאיים שמשמשים להפצת גופים נוספים) של נגיף המלריה. נקבת היתוש עוקצת את האדם ומחדירה את נגיף המלריה הרדום למחזור הדם שלו.

ברוב המקרים מלריה מתפתחת כעבור שבוע עד ארבעה שבועות מהרגע שבו גוף האדם נעקץ על ידי נקבת היתוש. רצוי מאוד שאבחון המחלה יהיה מוקדם ביותר, אחרת הסיבוכים של המחלה עלולים להיות קטלניים במיוחד, ואף לגרום למוות.

מלריה היא מחלה אשר מהווה את אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם. בין מיליון לשלושה מיליון בני אדם נפטרים מן המחלה מדי שנה, ועוד כחצי מיליארד אנשים נדבקים בנגיף וחולים בה בכל העולם. עיקר האזורים שבהם מלריה נפוצה במיוחד הן מדינות מתפתחות והאזורים הטרופיים.

נגיף המלריה בגוף

כאשר נגיף המלריה נמצא כבר בגוף הוא עובר לכבד יחד עם המערכת הווסקולארית (מחזור הדם), שם הוא עובר תהליך של מספר מחזורים של חלוקה בתאי הכבד עצמם ולאחר מכן גם בכדוריות הדם האדומות.

כל עוד נגיף המלריה חי בתאי הדם, הוא חודר לתוך כדוריות הדם האדומות וגורם לפיצוץ של הכדוריות מכמות רבה של נגיפים שמתרבים ומעכלים את ההמוגלובין אותם נושאים תאי הדם. כתוצאה מאותו פיצוץ משתחררים חומרים רעילים למחזור הדם וגורמים לכך שתהיה בגוף תגובה חיסונית ויתגלו תסמינים של מלריה.

תסמינים וסיבוכים

אנשים שנעקצו על ידי נקבת היתוש וחלו במלריה סובלים מתסמינים של חום גבוה של יותר מ-40 מעלות, הקאות (לעתים מלוות בדם), כאבי ראש חזקים במיוחד, שלשולים, הזעות, כאבי בטן, הגדלת הטחול, צמרמורות, אנמיה קשה, הרגשה כללית לא טובה בגוף, חוסר סוכר בדם, הרגשת דקירות בעור, פגיעה בכבד, במערכת הנשימה, במערכת הכליות, במערכת העצבים המרכזית ופגיעה במערכת העיכול.

התסמינים של המלריה מתגלים בין שישה לשמונה ימים מהרגע שבו הגוף נחשף לטפיל הפלסמודיה והם מופיעים במחזוריות, אחת לכמה זמן. ישנם מצבים שבהם מלריה מסתבכת ואז החולים עלולים להיכנס לתרדמת, ובמקרים שבהם לא ניתן טיפול הם עלולים למות.

במקרים אחרים עלול להיגרם נזק לרקמה הרכה במוח, מה שבא לידי ביטוי בשינה מוגזמת, בחוסר הכרה זמני ולעתים אף בקומה. עוד עלולים להיווצר בצקת ריאות וכשל כיליתי של אנמיה חמורה שנוצרה ממחסור בכדוריות דם אדומות וכתוצאה מכך גם מהפחתת יצירה של כדוריות דם חדשות. דבר זה גורם לעור הפנים ולאזורים נוספים בגוף לקבל גוון צהבהב.

טיפול תרופתי במלריה

ישנן מספר תרופות לטיפול במלריה, כאשר ההמלצה לסוג הטיפול ניתנת בהתאם לאזור אליו מגיעים המטיילים ובהתאם למצבם הרפואי הנוכחי ולמחלות קודמות, אם היו. תרופה אחת מוכרת בשם "לריאם" ותרופה נוספת מוכרת בשם "דוקסילין". שתיהן מצריכות מרשם מרופא.

בישראל ישנו טיפול תרופתי חדשני במלריה, כדורים למניעת מלריה – "מלרון"  (מצריך מרשם) ולו פרופיל בטיחותי גבוה. הטיפול נעשה תוך בליעת כדור אחד ביום לאחר יממה, שתיים מאז הכניסה לאזור המועד למחלה, במשך כל השהות במקום, וגם לאחר שבוע מתאריך העזיבה אותו. בטרם מתחילים את הטיפול התרופתי יש להתייעץ עם רופא. ישנה אפשרות גם להשתמש בכדורי "מלרון" בתור טיפול חירום חד פעמי, באמצעות נטילת ארבעה כדורים ליום לתקופה של שלושה ימים רצופים.

>