מחלת הלגיונרים

מחלת הלגיונרים היא מחלה זיהומית שהתגלתה לראשונה בשנת 1976. שמה ניתן לה משום שבשעת התכנסות של הלגיון האמריקאי במדינת פילדלפיה התרחשו מקרי הדבקה רבים בבית המלון שבו התרחש הכנס, ככל הנראה באמצעות מערכת מיזוג האוויר.

החיידק שגורם למחלה נקרא ליגיונלה פנאומופילה והתסמינים של המחלה מזכירים מאוד את התסמינים של דלקת ריאות.

מה הם הגורמים למחלה?

חיידק הלגיונלה מצוי בעיקר בסביבה של מים חמים כמו למשל במעיינות חמים או בג'קוזי. בנוסף לכך ניתן למצוא אותו לרוב במערכות מיזוג אוויר גדולות בבניינים גבוהים, במערכות צנרת גדולות, במגדלי קירור ועוד. לפיכך לרוב הוא יקנן באניות, סאונה, בתי מלון ועוד. סך הכול קיימים שבעים זנים שונים של חיידק זה ולכן לא קיים חיסון יעיל שמסוגל להגן מפני הידבקות במחלה.

נהוג להתייחס למחלה זו כאל מחלה של תיירים כיוון שתיירים נוטים להתאכסן בחדרים שבהם מערכת המים לא פעילה במשך זמן רב מה שמעלה את הסיכון להצטברות של החיידק במערכת הצינורות. באופן כללי מים עומדים בטמפרטורה שנעה בין 25-45 מעלות מהווים את סביבת הגידול האופטימאלית עבור החיידק שגורם למחלת הליגיונרים.

חשוב מאוד לציין שלא כל אדם שייחשף לחיידק יסבול מהמחלה. קיימים מספר גורמי סיכון שקיום שלהם מגדיל את הסיכון לחלות בה לאחר החשיפה. גורמי סיכון אלה כוללים מחלת ריאות כרונית, עישון כבד, גיל מעל 65 שנה או מערכת חיסון מדוכאת או מוחלשת אם כתוצאה ממחלה ואם כתוצאה משימוש בתרופות לדיכוי מערכת החיסון.

מה הם התסמינים של המחלה?

התסמינים של מחלת הליגיונרים מתחילים להשפיע על החולה בדרך כלל בין שישה לעשרה ימים לאחר ההידבקות בחיידק. התסמינים לרוב כוללים צמרמורות, כאבי ראש, בלבול, כאבי שרירים, שלשולים ושיעול שמלווה בכיח או שיעול יבש. במקרים מסוימים התסמינים יזכירו מאוד את תסמיני דלקת הריאות ובמבקרים קלים יותר יזכירו התסמינים את התסמינים של מחלת השפעת.

במקרים מסוימים המחלה יכולה להחמיר ולהוביל לדלקת ריאות וכן עלולה לגרום לפגיעה בכבד או בכליות אם כי מדובר על מקרים חמורים במיוחד שאינם מעידים על הכלל.

כיצד מאבחנים את המחלה?

במקרים מסוימים המחלה מאובחנת במקרה לחלוטין כיוון שכפי שציינו, לא כל מי שנושא את החיידק אכן יסבול מהתסמינים האופייניים. עם זאת, בהינתן התסמינים האופייניים ניתן לבצע מספר בדיקות לאבחון מדויק של המחלה. בין היתר ניתן לאבחן את הנוכחות החיידקית על ידי בדיקה של הליחה, על ידי ביצוע של בדיקת דם, על ידי ביצוע של בדיקת שתן וכן במקרים מסוימים יבחר הרופא המטפל לבצע צילום רנטגן של בית החזה.

איך מטפלים במחלת הליגיונרים?

הטיפול במחלה מבוסס על מתן של אנטיביוטיקה. במקרים החמורים במיוחד יהיה צורך לאשפז את החולה על מנת לתת לו אנטיביוטיקה בעירוי ורידי אך ברוב המקרים ניתן יהיה להסתפק במתן של תרופה אנטיביוטית דרך הפה.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון לחלות במחלה?

• יש להקפיד על כך שטמפרטורת המים בדוד המים תהיה גבוהה משישים מעלות צלזיוס.
• יש להימנע מהיווצרות מצב של מים עומדים ובמידה ואין ברירה יש לפתוח את הברזים כאשר חוזרים הביתה או כאשר נכנסים לחדר המלון ולהניח למים לזרום מספר דקות לפני שבאים עמם במגע.
• יש להסיר באופן מתמיד משקעי אבנית מראשי המקלחת ומהברזים ולנקות את הלכלוך שהצטבר בפילטרים במערכת הצינורות.
• יש להימנע מהצבה של מערכות אגירת מים באזורים שחשופים לשמש.
• יש לבצע ניקיון תקופתי יסודי של דוד המים החמים בהתאם להוראות היצרן.

>