המאבק בזיהום חיידקים מייצג את אחד ההיבטים הגבוהים של הרפואה המודרנית. פיתוח התרופות האנטיביוטיות בשנת 1940 הציע לרופאים כלי רב עוצמה נגד זיהומים שהציל חיים של מיליוני אנשים.
יחד עם זאת, בשל השימוש הנרחב ולעיתים הבלתי הולם באנטיביוטיקה, זנים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה החלו לצוץ. אלו הם חיידקים חדשים, חזקים יותר ומהווים איום משמעותי לבריאות והרווחה הכללית, ואתגר לרופאים.
בנסיבות רגילות, אנשים מוגנים מפני זיהומי חיידקים כאשר יש להם מערכת חיסונית בריאה. לכן, שמירה על הפרופיל החיסוני הבריא ביותר האפשרי מסייעת להפחתת הסיכון לזיהום.
מהם חיידקים?
חיידקים הם יצורים חד תאיים מיקרוסקופיים, הנמצאים באוויר, במים, על הקרקע ובמזון. הם חיים על צמחים, חרקים, בעלי חיים, חיות מחמד וגם במערכת העיכול ודרכי הנשימה העליונה. קיימים אלפי סוגים שונים של חיידקים, אך רק מעטים גורמים למחלות בבני אדם.
השפעת החיידקים על הגוף מתבטאת בשחרור חומרים כימיים דלקתיים מאוד המעוררים תגובה חיסונית מוגזמת בגוף המארח, מה שגורם לשחרור מיני חמצן וחנקן, ציטוקינים ומתווכים פרו דלקתיים אחרים.
מחלות וזיהומים בקטריאליים עלולים להיגרם באמצעות זיהומי חיידקים במגוון רחב, ולהתפתח למחלות מסכנות חיים כגון דלקת קרום המוח הדורשת התערבות מיידית.
צורות של מחלות וזיהומים בקטריאליים
זיהומי חיידקים נפוצים כוללים דלקת ריאות, דלקות אוזניים, שלשולים, דלקות בדרכי השתן והפרעות עור. חיידקים קשורים אף למחלות ובעיות רפואיות רבות, אשר הנפוצות ביותר כוללות:
- זיהומים בדרכי הנשימה העליונה – אלו נחשבים לגורם מוביל להשבתת תפקוד ארוכה של החולה. התסמינים מתבטאים בדלקת גרון ובעיות נשימה.
- זיהומים בדרכי הנשימה התחתונה – זיהומים אלו הם חמורים, כרוניים וקשורים לדלקת ריאות וברונכיטיס. הם עלולים להופיע גם בקרב אנשים בריאים בעלי מערכת חיסונית תקינה.
- דלקות אוזניים – דלקות אלו נובעות מזיהומי חיידקים נפוצים, במיוחד בקרב ילדים בגילאי שלוש.
- זיהומים במערכת העיכול – שלשולים זיהומיים הם הגורם המוביל לתחלואה ותמותה בעולם. רוב השלשולים הם נגיפיים, ולא חיידקיים, במקורם, אך החיידקים עדיין מהווים גורם חשוב. כמעט מחצית מהחולים עם שלשול חריף נאלצים להגביל את פעילותם ופונים לקבלת טיפול רפואי אשר כרוך לעיתים באשפוז. חיידקים פתוגנים נפוצים אשר גורמים לשלשול כוללים מיני קמפילובקטר וסלמונלה.
- סלמונלה – זהו הגורם השני בשכיחות מחלה חיידקית, והיא מתבטאת בשלשול, חום וכאבי בטן. תינוקות ואנשים מבוגרים עם מערכת חיסונית לקויה נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות חמורות הנגרמות באמצעות חשיפה למזון מזוהם, בעיקר ביצים, מים, או בעת מגע עם בעלי חיים נגועים.
- הליקובקטר פילורי – זהו זיהום כרוני שכיח ביותר הפוגע בספיגת חומרים וגורם לכאבי בטן, ירידה במשקל, בחילות והקאות, דלקת קיבה וכיב פפטי בקרב מבוגרים וילדים.
- דלקת עור – מחלה זו כוללת שחין, מורסות, צלוליטיס וסיבוכים מכוויות. המצב עלול לגרום לדלקת חמורה בכליות, ולעיתים לאי ספיקת כליות.
- זיהומים הקשורים לבריאות – זיהומים אלו מהווים איום גובר לבטיחות החולים. הם מתבטאים בדלקות בדרכי השתן, דלקת ריאות, דלקות עור, דלקות ברקמות רכות, זיהומים פולשניים בדם וזיהומי פצעים.
- וגינוזיס חיידקי – זיהום נרתיקי, אשר נפוץ אצל נשים בגיל הפריון.
טיפולים למחלות וזיהומים בקטריאליים
אנטיביוטיקה היא עמוד התווך של טיפול בקטריאלי. מטרת התרופות הן להרוג את החיידקים הפולשים מבלי לפגוע במארח. יעילות האנטיביוטיקה תלויה במנגנון הפעולה, הדרך בה היא מתפשטת בגוף, המקום בגוף המושפע מהזיהום, מצב המערכת החיסונית וגורמי ההתנגדות של החיידקים.
תופעת הלוואי הנפוצה של אנטיביוטיקה היא שלשולים, אשר עלולים להוביל לאובדן ויטמינים ומינרלים חיוניים, בעיקר ויטמין K, מגנזיום ואבץ. תופעות לוואי אחרות כוללות פרכוסים, הלם אלרגי, מחלות אוטואימוניות, ירידה בטסיות דם ופגיעה בכליות.
קראו עוד:
מחסור במגנזיום: ממה צריך להיזהר?
עכברת – היא הייתה כאן ב-2018, האם קיימת סכנה גם השנה?
>
