סכיזופרניה הינה מחלת נפש קשה ביותר והרסנית. אחת הסיבות להרסניותה של מחלה זו היא פריצתה בגיל צעיר ופגיעתה ושיבושה את תפקודו של האדם.
עם התפתחות הרפואה והתרופות האנטי פסיכוטיות החדשות, נעשה מהפך בכל מה שקשור בסכיזופרניה ובטיפול בה.
בעבר, ההתייחסות לסכיזופרנים הייתה כאל אוכלוסייה אלימה שיש לסגור במוסדות. התייחסות זו הובילה לכליאה, קשירה, מתן זריקות אינסולין ועטיפה בסדינים קרים ורטובים ואף בוצע בהם ניתוח שמטרתו להפריד את האונות במוח כך שלא יופיעו אצלם הסימנים הפסיכוטיים.
עם הכנסתן לשימוש של התרופות האנטי פסיכוטיות, הוקלו תסמיניהם של הלוקים במחלה. החיסרון הגדול של תרופות אלה היה תופעות הלוואי הרבות שבאו בעקבות נטילתן. כיום, קיימות תרופות חדשות בהן תופעות הלוואי עדיין קיימות אך באופן מזערי מאוד יחסית.
בעבר, הסכיזופרניה אובחנה יחד עם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית (פיצול אישיות) אך כיום קיימת הבחנה ברורה ביניהן. אצל הסכיזופרנים, מדווח כי הקולות שהם שומעים הם מחוץ לראש, מגורם חיצוני כלשהו ואילו אצל הסובלים מהפרעת אישיות דיסוציאטיבית הקולות נחווים כמתוך הראש.
קיימים מספר סוגים של סכיזופרניה: פרנואידית, לא-מאורגנת, קטטונית, לא מובחנת וסכיזופרניה שרידית.
גורמים לסכיזופרניה
קיימות מספר תיאוריות המנסות להסביר את התפתחות המחלה.
מחקרים מראים שאצל סכיזופרנים חללי המוח גדולים יותר מאשר אצל לא-סכיזופרנים. השערות תיאורטיות רבות מדברות על כך שלשינויים הביו-כימיים הללו יש אלמנטים גנטיים. עדויות מראות כי למי שיש קרוב משפחה עם סכיזופרניה קיים סיכוי סביר יותר מלאחרים ללקות במחלה.
התיאוריות נוספות מדברות על כך שלהיסטוריה טראומתית יש קשר מנבא לסכיזופרניה. גורמי סטרס רלוונטיים להתהוות המחלה ו/או לחזרתה ולאנשים אמוציונליים יותר יש יותר סיכוי להתפרצות המחלה.
יחד עם זאת, הטיפול בטראומה לא יעלים את הסכיזופרניה, זוהי מחלה כרונית. באמצעות טיפול הולם ניתן לשפר את איכות חייהם של חולים אלה.
מהם התסמינים לסכיזופרניה?
בסכיזופרניה קיימים אצל האדם תסמינים חיוביים כמו לוצינציות ודלוזיות, שהם תופעות שקיימות אצל האדם (ולכן "חיובי") אך לא צריכות להופיע, ותסמינים שליליים, שהם התנהגויות שצריכות להיות אצל האדם אך אינן מופיעות (ולכן "שלילי").
אבחון של המחלה
לעיתים תכופות חולף זמן משמעותי עד שהולכים לאבחן את המחלה, היות והתסמינים לא מודעים אצל החולה עצמו. האבחון המוקדם חשוב ביותר היות והוא משפיע על הפרוגנוזה של המחלה.
הקריטריונים לאבחנת סכיזופרניה לפי הDSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) הינם הופעתם של שניים או יותר מהתסמינים שלהלן, בתוך חודש אחד במהלך תקופה של 6 חודשים לפחות:
- הרהורי שווא (דלוזיות)
- הזיות (הלוצינציות)
- דיבור לא-מאורגן
- התנהגות לא מאורגנת באופן קיצוני או קטטונית
- תסמינים שליליים כגון השטחה רגשית, אלוגיה (דיבור מועט, או מיעוט תוכן רעיוני בדיבור), או היעדר רצייה
במידה והרהורי השווא מוזרים, או אם בהזיות יש קול המשמיע ביקורת מתמשכת על התנהגות האדם או מחשבותיו, או שני קולות או יותר המשוחחים ביניהם נחוץ תסמין אחד בלבד מרשימה זו.
בנוסף, יימצא אצל האדם ליקוי חברתי / תעסוקתי ביחס לתפקודו לפני פרוץ המחלה, או ביחס לרמה הצפויה.
טיפול והתמודדות
הטיפול בסכיזופרניה הינו חשוב ביותר, וככל שהוא יינתן מוקדם יותר כך ייטב עם האדם החולה. הטיפול העיקרי במחלה הינו טיפול תרופתי באמצעות רופא פסיכיאטר. יחד עם זאת, בתהליך הטיפול מומלצת מעורבותם של רופא משפחה, עו"ס, פסיכולוגים ומטפלים למיניהם ומתן טיפול משולב. בנוסף קיימים טיפולים קבוצתיים ומשפחתיים למטופלים אלה.
הטיפול הרגשי מותאם למתן מענה בכיוונים שונים כמתן תמיכה, לימוד מיומנויות להפחתת התנהגויות מסוימות וזיהוי מוקדם של מצבי סטרס וטיפול בהם.
>
