כיני ערווה הם חרקים חסרי כנפיים מוצצי דם. אלו הם טפילים זעירים השורצים באיברי המין, וגורמים לגירודים וכתמים אדומים. הכינים עוברות מאדם לאדם, ברוב המקרים כתוצאה מקיום יחסי מין, או קרבה פיסית משמעותית.
גם הורים יכולים להעביר את הכינים לילדיהם באמצעות שיתוף מגבות, בגדים, מצעים או אחסונם בארונות, למרות שמקרים אלו נדירים. ילדים נגועים בכינמת נמצאים בסיכון של התפשטות הכינים לריסים ולשיער הראש, וכתוצאה מכך לסבול מזיהומים.
כינים משפיעות על מתבגרים פעילים מינית, אך הן נפוצות הרבה יותר בקרב מבוגרים מאשר בקרב ילדים. כיני ערווה אינן יכולות לשרוד לאורך זמן מהחום והלחות של הגוף, ומומחים סבורים כי הסוג המדבק ביותר שלהן הוא בהתפתחות מחלת מים. כשאדם נגוע מקיים יחסי מין עם אדם שאינו נגוע, נוצר סיכון של תשעים אחוזים להידבק בכינים שורצות.
הגורמים לשריצת כיני ערווה
אדם נגוע בכיני ערווה מקבל אותן כתוצאה מקשר הדוק של הגוף עם אדם אחר. כיני ערווה אינן קופצות, עפות או שוחות. הן זוחלות משיער אחד למשנהו.
יחסי מין – זוהי הצורה הנפוצה ביותר של הידבקות שתוצאתה היא שריצה דרך יחסי מין, כולל מין אנאלי או אוראלי.
מגע גופני ללא תכנים מיניים – כגון חיבוקים או נשיקות, למרות שמצב זה פחות נפוץ.
שיתוף פריטים – כגון מצעים, מגבות או בגדים עם אדם נגוע. מצב זה עשוי להגביר את הסיכון להתפשטות כיני ערווה לאדם אחר, למרות שהסיכון קטן בהרבה.
חשוב לציין, קונדומים יעילים להגנה מפני זיהומים רבים המועברים באמצעות מגע מיני, אך אינם יעילים להגנה מפני התפשטות כיני ערווה. לא החדירה במהלך האקט המיני מגבירה את הסיכון, אלא הקרבה לשיער הנגוע.
תסמיני כיני ערווה
התסמינים אינם נגלים עד כשבוע או שלושה שבועות לאחר שאדם בא במגע עם הכינים. התסמינים עשויים לכלול:
גירוד באזור הערווה – הגירוד אינו נגרם כתוצאה מעקיצת החרק, אלא כתגובה אלרגית לרוק הכינה והצואה שלה. הגירוד גרוע יותר בדרך כלל בלילה. הגירוד מלווה בנגעים בעור ונוכחות ביצי כינים.
כתמים אדומים בעור – בליטות אדומות קטנות או כתמים עשויים להופיע.
כתמים כחולים על העור – במיוחד על הירכיים או הבטן התחתונה.
התפשטות הכינים לחלקים אחרים של הגוף – הכינים עלולות להתפשט אל הקיבה, הירכיים העליונות, החזה, השפם והזקן. בקרב ילדים הן עלולות להתפשט אל הריסים או אל שיער הראש. בכל מקום בו הכינה ממוקמת, מתפתחים תסמיני גרוד נפוצים, כמו גם גירוי בעור.
לשלשת כינים – נוכחות אבקה שחורה או אבקה בגוון חום כהה על העור או התחתונים עלולה להצביע על נוכחות לשלשת כיני ערווה.
דם בתחתונים – תסמין זה נגרם בדרך כלל כתוצאה מגירוד.
כיני ערווה וביצי כינים בקרב מבוגרים
הכינים קטנות יותר מראש גפרור, והן באורך כשני מילימטרים. יש להן שש רגליים וגוון אפור חום. הרגליים האחוריות שלהן גדולות מאוד, ומשמשות להתרפקות על השיער. הביצים קטנות מאוד וסגלגלות עם גוון צהבהב לבן. הן בדרך כלל נדבקות בחוזקה לבסיס השיער.
אבחון ובדיקות
ניתן לאתר כיני ערווה באמצעות בדיקה חזותית עם זכוכית מגדלת או מיקרוסקופ. הרופא והמטופל יכולים לזהות בקלות נוכחות כינים וביצים באמצעות בדיקת האזור הפגוע. נוכחות ביצי הכינים אינה מעידה בהכרח על שריצה, וטיפול מוצלח מחסל את הכינים.
טיפול בכיני ערווה
כיני ערווה ניתנות לטיפול ללא צורך בסיוע של רופא. קיימים קרמים ושמפו אותם ניתן למצוא בבית מרקחת ללא מרשם רופא. הרוקח ייעץ על התרופה המתאימה, אך במצב של הריון יש להתייעץ תחילה עם הרופא. רוב הטיפולים מוחלים פעם אחת ולאחר מכן שוב כעבור שבוע.
כל אדם הסובל מהתפשטות כיני ערווה צריך לוודא גם שאנשים אחרים עימם הוא בא במגע פיסי קרוב, יקבלו טיפול, כולל כל בני הבית ולא רק שותפים מיניים. משחות וקרמים הם בדרך כלל קו ההגנה הראשון. אם הם אינם הורגים את הכינים, ניתן לקבל מהרופא מרשם לתחליב או שמפו חזקים יותר.
ראו גם:
מה הסכנות של קיום יחסי מין לא מוגנים?
>
