חצבת היא מחלה נגיפית מדבקת מאוד העשויה להיות קטלנית. אצל מרבית האנשים, המחלה מאופיינת בחום (טמפרטורה 38.3), פריחה כללית שנמשכת מעל לשלושה ימים, שיעול, נזלת ועיניים אדומות. הסיבוכים הידועים הם דלקת ריאות, דלקת במוח (אנצפליטיס) ובמקרים מסויימים עלולה אף לגרום למוות.
תחילה היו קיימים שני סוגים של חיסון שפותחו כנגד החצבת. הראשון התפתח מוירוס מומת, והשני פותח באמצעות נגיף חצבת מוחלש שאינו גורם למחלה. למרבה הצער, חיסון הוירוס המומת אובחן כבלתי יעיל במניעת המחלה, והשימוש בו הופסק בשנת 1967.
חיסון הנגיף המוחלש שונה מספר פעמים על מנת להפוך אותו לבטוח יותר (בהמשך נחלש) והיום ידוע ביעילותו במניעת המחלה. מחלת החצבת מתפשטת באמצעות מגע ישיר עם הפרשות גוף כמו נוזלים מהאף, הגרון והפה של אגם נגוע. הפרשות אלה מועברות על ידי שיעול והתעטשות.
כיצד ניתן להתחסן?
חולי חצבת, בשל היחשפותם לנגיף, עשויים להתחסן כנגד המחלה להמשך כל שנות חייהם. תינוקות זוכים בנוגדנים המועברים מאמם, אולם, למרבה הצער, חסינות זו אינה שלמה ולכן נמצאים בסיכון מוגבר לזיהום עד גיל 12-15 חודשים (התקופה שבה יינתן חיסון). חיסון התינוקות כנגד המחלה לאחר שנתם הראשונה עשוי להבטיח 98 אחוז חסינות להמשך חייהם.
מי נמצא בסיכון להדבקות?
ברשימת האנשים שנמצאים בסיכון גבוה לחלות בחצבת נכללים תינוקות בשנתם הראשונה, אנשים שלא קיבלו את סדרת החיסונים המתאימה ואנשים שקיבלו אימונוגלובולינים בעת החיסון נגד חצבת.
סימפטומים
תסמיני המחלה הטיפוסיים שמאפיינים את מחלת החצבת כוללים הופעת חום, נזלת, שיעול יבש ועיניים אדומות. לאחר 2-4 ימים, החולה עלול לפתח כתמים דמויי גרגרי חול לבן המוקפים בטבעת אדומה באזור לחי חלל הפה.
3-5 ימים לאחר הופעת התסמינים הראשוניים, מופיעה פריחה בעור. הפריחה שטוחה בצורתה וצבעה אדום ונמשכת 5-6 ימים. תחילה מופיעה בקו השיער ומתקדמת לאזור הפנים והצוואר. במשך 2-3 ימים, מתפרשת ומכסה את שאר אזורי הגוף, כולל אזור כפות הידיים והרגליים. כאשר הפריחה מתחילה להתפוגג, העור מתחיל להתקלף והפריחה נמוגה באותו סדר שבו הופיעה.
החום שמאפיין את מחלת החצבת מכונה בשם- קדחת השלבים. החולה מתחיל לפתח חום קל שבהמשכו הולך ומתגבר. החום עשוי אף לטפס מעל ל-39.4 מעלות צלזיוס. במקרים מסויימים חולים מתלוננים על כאבי גרון, אך תסמין זה פחות נפוץ.
טיפול
הטיפול בחולים עם חצבת מתמקד בעיקר בהקלת תסמיני המחלה. סיבוכים מסויימים כמו דלקת ריאות עשויים להצריך טיפול אנטיביוטי. אנשי מקצוע ממליצים לחולים לשהות במנוחה במיטה עד לירידת החום ולהרבות בצריכת נוזלים. אצל חולים הסובלים מתזונה לקוייה, מומלץ להעזר בתוספות מזון כמו ויטמין A. כמו כן, מומלץ להקפיד על בידוד כדי למנוע את התפשטות המחלה.
מניעת המחלה
הדרך היחידה למנוע חצבת היא על ידי קבלת חיסון חצבת. חיסון זה ניתן באמצעות זריקה משולבת כנגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) או באמצעות זריקה כנגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח – חיסוןMMRV . חיסון MMRV אינו מומלץ מעל גיל 12. מומלץ להתחסן בשתי מנות חיסון לאחר שנת החיים הראשונה. במידה והתינוק חוסן טרם הגיעו לגיל שנה, מומלץ לחסן בשתי מנות נוספות.
החיסון נגד מחלת החצבת זמין גם כאשר מדובר בחיסון כנגד חצבת בלבד, אולם, אין שום סיבה לנצל את החיסון נגד חצבת וחזרת ללא חיסון המשלב אדמת.
לקריאה באותו הנושא: חצבת בהריון
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
אדמדמת אצל תינוקות: מהם התסמינים? עד כמה היא מסוכנת? וכיצד מטפלים בתינוק?
>
