וירוס אפשטיין בר (EBV)

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

וירוס אפשטיין בר (EBV) וירוס אפשטיין בר (EBV) הוא נגיף המשתייך למשפחת הנגיפים מחוללי ההרפס. מדובר באחד מהנגיפים הנפוצים ביותר שישנם התוקפים בני אדם. הנגיף תוקף את רוב בני האדם בנקודה מסוימת במהלך חייהם ונפוץ בכל רחבי העולם. בארצות הברית לדוגמה בקבוצת הגילאים שבין 35-40, כ- 95 אחוז מהאנשים כבר נדבקו בנגיף בעבר.

אם הנגיף פוגע בילדים בגיל הרך או בתינוקות, בדרך כלל ההדבקה לא תגרום להופעה של תסמינים כלשהם. עם זאת, ההדבקה בבוגרים צעירים לרוב גורמת למחלה הנקראת מונונוקלאוזיס זיהומית או מחלת הנשיקה.

מחלה זו באה לידי ביטוי בחום גבוה יחסית, נפיחות של בלוטות הלימפה, נפיחות של הטחול, כאבי גרון ועייפות. מונונוקלאוזיס זיהומית נגרמת בתשעים אחוז מהמקרים בעקבות זיהום של וירוס אפשטיין בר ואילו בעשרה אחוז מהמקרים מדובר בתוצאה של זיהום הנגרם על ידי טוקסופלזמה, CMV או נגיפים אחרים.

סיבוכי ההדבקה

במקרים נדירים יחסית (פחות מאחוז אחד מהנדבקים) ההדבקה עלולה לגרום למחלה כרונית ובנוסף ישנו סיכוי מסוים להתפתחות של סיבוכים לאחר ההדבקה. הסיבוכים יכולים לגרום לדלקת הכבד, דלקת המוח, דלקת הענביה ובמקרים החמורים ביותר ייתכן אף דיכוי של מח העצם. הסיבוכים עשויים להיות מאוד בעייתיים בעיקר באנשים הסובלים ממערכת חיסון מדוכאת. בקרב אוכלוסייה זו לא תוכל מערכת החיסון לא תוכל להתמודד לבדה עם הזיהום.

כיצד מתרחשת ההדבקה?

הנגיף נמצא ברוק ולכן יכול לעבור בזמן נשיקה, אכילה מכלי אוכל משותפים, שתייה מקש משותף או כל דרך אחרת שבה רסיסים של רוק מועברים מנשא של הנגיף לאדם בריא. הנגיף חודר לאחר ההדבקה לתאים המרפדים את הגרון או האף ומתפשט לתאים של מערכת החיסון הנקראים לימפוציטים מסוג B.

כיצד מאבחנים את המחלה?

האבחון של ההדבקה בנגיף אפשטיין בר יכול להתבצע על ידי סרולוגיה או על ידי זיהוי של חומצת הגרעין הנגיפית. לכל אחת משיטות האבחון יש את המגבלות שלה. כך לדוגמה זיהוי של חומצת הגרעין הנגיפית באמצעות בדיקת PCR לא נמצא בשימוש נרחב למרות שמדובר בבדיקה רגישה מאוד וזאת כיוון שאין מתאם טוב במיוחד בין ריכוז חומצת הגרעין של הנגיף לבין המחלה.

בסרולוגיה משתמשים בעיקר לאבחון של מונונוקליאוזיס זיהומי כאשר מדובר בהדבקה הראשונה. הטכניקה המסורתית לאבחון סרולוגי של הדבקה בנגיף אפשטיין בר נקראת מבחן הנוגדנים ההטרופיליים, מבחן Paul-Bunnell, Mono Spot או Mono Test. בבדיקה זו בוחנים את הצימות של תאי דם אדומים של כבש או סוס על ידי נוגדנים הטרופיליים שניתן למצוא באנשים שנדבקו לאחרונה בנגיף.

הבדיקה הסרולוגית סובלת משני חסרונות עיקריים. ראשית, יש בה שיעור גבוה יחסית של תוצאות חיוביות כוזבות (אבחון של נבדק כחולה בזמן שהוא בריא) ובנוסף לכך, הרגישות שלה בילדים מתחת לגיל חמש עומדת על חמישים אחוז בלבד.

כיצד מטפלים במחלה?

מאחר ומדובר בזיהום נגיפי, הרי שמערכת החיסון תייצר נוגדנים ולכן אין צורך ולמעשה אין כל טעם לעשות שימוש בתרופות אנטיביוטיות. מעבר לכך, במקרים רבים הטיפול האנטיביוטי הניתן לטיפול בנגיף רק מוביל לסיבוכים מיותרים.

לפיכך, הטיפול הוא תסמיני בלבד וכולל שימוש במשככי כאבים להקלה על כאבי השרירים ולהורדת החום, אכילת גלידה ומציצת סוכריות להקלה על כאבי הגרון, שתייה מרובה, מנוחה רבה ובכל מקרה שבו הטחול מוגדל, חשוב להימנע מביצוע של פעילות מאומצת. זאת כיוון שפעילות מאומצת עשויה לגרום לקרע של הטחול ולדימום פנימי מסוכן. במיוחד יש להימנע ממשחקי כדור או מעיסוק בספורט הכולל מגע או אגרסיביות כמו כדורגל, כדורסל, אמנויות לחימה ועוד.

>

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

פורטל שירותי בריאות בישראל

הפורטל המוביל לשירותי בריאות בישראל- פורטל המקום שבו תקבלו את כל המידע והעדכונים העכשווים בנושאי: ביטוחי בריאות ממלכתי בקופות החולים, בריאות האישה, תזונה, אורח חיים בריא, תינוקות וילדים, גיל הזהב רפואה משלימה ועוד.

אז מה היה לנו בכתבה:

דילוג לתוכן