התקפי חרדה

במיתולוגיה היוונית הייתה ידועה דמות אחת, פלג גופה העליון אדם, ופלג גופה התחתון תיש. קראו לו פאן. פאן היה דמות חיובית בסך הכל, אם כי לא היה קל להסתדר איתו.

את ימיו בילה בעיקר ביער, מנגן בחלילו (חליל פאן, כמובן). אך כשמשהו היה מכעיס אותו, או מבהיל אותו, פאן היה משתולל. הוא היה שועט ביער, רומס כל מה שבדרכו וצורח. וכך, בין שאר המורשת שהותיר לנו פאן, הוא נתן את שמו לתופעה פסיכיאטרית כואבת- התקפי פאניקה, או בעברית- התקפי חרדה.

מהו התקף חרדה?

התקף חרדה הוא מצב חולף, שקורה בשלב כזה או אחר בחייהם של מעל ל-30% מהאוכלוסייה. ללא כל טריגר ברור, או לכל הפחות, ללא טריגר משמעותי מספיק, האדם חש שהוא מוצף פתאום ברמה גבוהה ביותר של חרדה. החוויה דומה ביותר למה שרב האנשים מתארים שיחושו אם וכאשר יקבלו התקף לב, והאדם פשוט חושב שהוא הולך למות.

בפעם הראשונה שזה קורה, רב האנשים יפונו לבית החולים, יבדקו, וישוחררו לאחר שלא תמצא כל עדות פיזיולוגית לבעיה גופנית כלשהי. אצל רוב רובם של האנשים, ההתקף לא יחזור שנית, ולא תהיה סיבה להמשיך לעסוק במה שקרה. אך אצל אחוז אחד בערך, התקפי הפאניקה חוזרים שוב ושוב.

אמנם לוקח זמן לשלול את כל האפשרויות הפיזיולוגיות, אך בסופו של דבר הרופאים, וגם האדם, מבינים שלא מדובר במחלה, ולא בבעיית לב חמורה. מדובר בתופעה פסיכיאטרית, הפרעת חרדה הכוללת התקפי פאניקה.

סימפטומים להתקף חרדה

כאמור, התקף חרדה גורם לתחושה שדומה למה שמרגישים לפני התקף לב. הסימפטומים מתחלקים לסימפטומים פיזיולוגיים וסימפטומים קוגניטיביים.

בצד הפיזיולוגי, מה שקורה בהתקף חרדה זהה למה שאמור לקרות בגוף כשמשהו מאיים עלינו באמת. מערכות הגוף מתגייסות לקראת "לחימה או בריחה", כאשר צו הגיוס שלהן ניתן על ידי המערכת הסימפטתית.

הדופק מתחזק ומואץ, לחץ הדם עולה, השרירים מתחילים לרעוד (כדי להתחמם לקראת פעולה), בלוטות הזיעה עובדות במרץ. מערכות שאין בהן צורך מפסיקות את פעולתן, והגוף מנסה לרוקן את עצמו ממטענים עודפים (ריקון השלפוחית, למשל). הדם מתרכז במרכז הגוף, ולכן חשים נימול וקור בקצות האצבעות.

הסימפטומים הקוגניטיביים כוללים מחשבות ותחושות. האדם חושב, כאמור, שהוא הולך למות, או שמשהו ממש רע קורה לו. המחשבות אינן בהכרח רציונליות. תופעה נוספת נקראת דה-ריאליזציה: האדם מרגיש שזה לא אמיתי, שהוא נמצא בתוך סצנה בסרט. אפשרות נוספת היא דה-פרסונליזציה: האדם מרגיש שהוא נמצא מחוץ לעצמו, שהוא צופה בכל ההתרחשות מבחוץ, וזה לא הוא שכל הדברים הללו קורים לו.

מהן ההשלכות של התקף חרדה?

כאמור, מעל 30% מהאוכלוסיה חווים התקפי חרדה. לרוב זה לא נעים, לעיתים קרובות מסתיים בבדיקות מקיפות בבית החולים, וכך זה נגמר.

אך ישנם אנשים שסובלים מהתקפי חרדה חוזרים ונשנים. כאשר ההתקפים חוזרים, הם משבשים את שגרת יומו של האדם. הוא לעולם לא יכול לדעת מתי יבוא ההתקף הבא. המצב שנוצר הוא, שהאדם מתחיל לפחד מפני התקפי החרדה. נוצרת חרדה כרונית, בין התקפי החרדה.

פעמים רבות, הפתרון של האדם הוא הימנעות- הוא משתדל לא להיות בשום מקום בו עלולים להתעורר התקפי חרדה. אם התקפי החרדה מופיעים באוטובוס, או בקניון- הוא יפסיק להשתמש באוטובוסים או להגיע לקניון וכדומה. במקרים קיצוניים, עשויה להתפתח אגורפוביה, כלומר האדם פשוט לא יוצא יותר מהבית.

טיפול בהתקפי חרדה

חשוב מאוד לטפל בהתקפי חרדה מוקדם ככל האפשר, על מנת למנוע את התפתחות החרדה הנלווית ואת האגורפוביה. בהתקף החרדה עצמו ניתן להשתמש בתרופות נוגדות חרדה כמו כדורי הרגעה. אך מומלץ לפנות לטיפול מעמיק יותר, בדרך כלל בגישה קוגניטיבית-התנהגותית, שמטרתו להכחיד את החרדה, וללמד את האדם לצאת שוב בלי חשש מהתקפי חרדה נוספים.

>