הריאות הן בעצם האיבר שאחראי על תהליך הנשימה ועל כך שעובר בדם שלנו חמצן. בצורה הפשוטה ביותר, הריאות הן שני "שקים", אשר לשם האוויר נכנס ומעביר לגופנו את החמצן, ומהריאות הוא גם יוצא, ולוקח איתו את הפחמן הדו חמצני החוצה.
ללא הריאות לא נוכל להתקיים. במקרים קיצוניים של מחלת ריאות קשה אנו נאלצים להחליף ריאה אחת או שתיים ולבצע השתלת ריאה.
בתהליך הנשימה, אוויר נכנס דרך האף אל קנה הנשימה ומשם לריאות. בריאות הוא ממשיך להתקדם עד לנאדיות הריאה שם מתבצע תהליך שחלוף הגזים – חמצן עובר מהאוויר החיצוני אל נימיות הדם ומשם אל מחזור הדם, ופחמן דו חמצני מגיע מהורידים חזרה אל הנאדיות ויוצא החוצה בתהליך הנשיפה.
בעצם ללא פעילות תקינה של הריאות לא נוכל לספק לגופינו את החמצן הנדרש לרקמות ולא נוכל לסלק את הפסולת מהפעילות המטבולית – פחמן דו חמצני.
מחלות ריאה נפוצות היום מאוד בעיקר בגלל העישון. העישון מוביל למחלות חסימתיות כמו COPD, אמפיזמה, וברונכיטיס כרוני.
בנוסף, קיימות מחלות קשות נוספות כמו CF וסרקוידוזיס שאינן קשורות לעישון ועלולות לגרום לבעיית ריאה קשה. כל המחלות האלה ועוד רבות אחרות עלולות להסתבך, וכאשר כבר אי אפשר לטפל בהן ולשאת את המצב פונים לפתרון של השתלת ריאה.
השתלת ריאה – היסטוריה
להשתלת הריאה היסטוריה ארוכה – לאחר הצלחת מודלים בבעלי חיים בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, ג'יימס הארדי עשה זאת לראשונה בשנת 1963. למרות הצלחתה של השתלה זו, החולה שרד 18 ימים בלבד.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המצאת מכונת לב- ריאה שאפשרה למשוך את הניתוח זמן רב יותר והתפתחות התרופות נוגדות הדחיה, הצליחו הרופאים להשתיל ריאה ולאפשר לחולה לחיות זמן רב. ג'ואל קופר היה המנתח המוביל בתחום, ובשנות ה-80 הצליח להביא לפריצת דרך בתחום השתלת האיברים, ולאפשר חיים ארוכים לחולים שעברו השתלת ריאה אחת והשתלת ריאה כפולה.
סוגים של השתלת ריאה
קיימות דרגות שונות של השתלת ריאה, כאשר הדרגה הנמוכה ביותר היא השתלת אונה (כידוע, כל ריאה מחולקת למספר אונות) ובשלבים מאוחרים יותר מדובר על השתלת ריאה שלמה ושתי ריאות. עבור חולים קשים שסובלים גם ממחלות לב, מבצעים השתלה משולבת של השתלת לב ושתי ריאות.
תרומת ריאה
מבחינת תרומת איברים, כשמדברים על ריאות קיימת אפשרות של תרומה מהחי. למזלנו, ניתן להתקיים ללא אונה אחת, ואדם עם תפקודי ריאה תקינים יכול לתרום אונה ולהישאר בריא. בכל מקרה, רוב התרומות מתבצעות על ידי תורמים שעברו מוות מוחי וחתמו על כרטיס אדי.
בנוסף, הריאה הוא איבר שסופח עם השנים חומרים רבים כמו פיח, גזים שונים וחומרים רעילים נוספים. ולכן, ההעדפה היא תמיד לתורם צעיר, לא מעשן, שלא הספיק "ללכלך" יותר מדי את ריאותיו. לדוגמא, ריאות של אדם בן 80 ומעשן לא תמיד יוכלו לעזור, ויש לבחון אותם לעומק.
חשוב לזכור שהריאה היא איבר שסופח חומרים רבים ולכן נוטה לבצקות. ולכן, כל תהליך הוצאת האיבר מהתורם והעברתו לנתרם חייב להתבצע באופן מיידי, עד שעתיים מהמוות. בדיוק בגלל סיבה זו, מועמדים להשתלה חייבים להיות זמינים כל הזמן ולהתחייב להגיע לבית החולים באופן מיידי.
סיבוכים וסיכויי הישרדות
לאחר ניתוח ההשתלה המסובך, הבעיה העיקרית היא דחיית הריאה. לשם כך, משתמשים בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון ומונעות את הדחייה. בנוסף מטפלים כמובן באנטיביוטיקה למניעת זיהומים.
מבחינת הפרוגנוזה, סיכויי ההישרדות לאחר השתלת ריאה שלמה, או חלק ממנה לא משתנים משמעותית, אך לעומת זאת ידוע שבהשתלת לב-ריאה הסיכויים לשרוד נמוכים בכ-10 אחוז. מדובר על כ-80% סיכוי לשרוד שנה אחר, כ-50% לשרוד 5 שנים וכ-30% לשרוד 10 שנים.
>
