השתלת איברים – החלפת איבר פגום באיבר תקין

ניסיונות השתלת איברים החלו בעולם משלהי המאה העשרים. שינויים רבים ומרחיקי לכת נעשו בעולם וכיום קיימות טכניקות מגוונות לביצוע השתלת רקמות ואיברים.

קיימות מספר טכניקות אפשריות לביצוע הליך כירורגי זה המותאמות למצב הרפואי ולסוג הרקמה או האיבר אותו יש צורך להשתיל :

• השתלה אוטולוגית – זוהי למעשה השתלה עצמית, בה מושתלות רקמות של חולה באזור אחר בגופו, לדוגמא השתלת עור לאחר כוויות בדרגה חמורה.

• השתלה הומולוגית – מצב בו מושתלים איברים או רקמות מאדם אחר. באמצעות שיטה זו ניתן לבצע השתלה מתורם חי שאינו החולה עצמ או על ידי שימוש באיברים מגוויה או מחולה אשר מוכרז כבעל מוות מוחי.

• קסנטרופלטציה – שימוש בחלקי איברים מחיות אחרות לדוגמא שסתומי לב מחזיר.

תנאים לביצוע השתלה

הסוגייה המרכזית בעולם השתלות האיברים, היא יכולת ההתאמה האופטימלית בין המטופל לתורם. באופן פיזיולוגי, כל תא בגופנו "נושא" על חלקו החיצוני "תעודת זהות" הבנויה מחלבונים וסוכרים.

הסיבה לכך היא מניעת תגובה חיסונית על ידי תאי הדם הלבנים הנעים במחזור הדם. דמיון רב יותר  "בתעודת הזהות" בין החולה לבין תורם האיברים, תעלה את הסיכוי שההשתלה תהיה מוצלחת.

גם במצבים בהם ההתאמה היא מרבית, יעלה הצורך בטיפול לדיכוי מערכת החיסון של החולה לאורך שנים. חסרון משמעותי של טיפול זה הוא הסיכון המוגבר לזיהומים מסוימים, זאת בשל הדיכוי הכללי של מערכת החיסון. בנוסף לכך, קיים סיכון גבוה ותמידי שהגוף ידחה את השתל. זאת למרות הטיפול המאסיבי.

השתלות במדינת ישראל

השתלות איברים מבוצעות במדינת ישראל במרבית בתי החולים הגדולים. מרכז ההשתלות הלאומי הוקם בשנת 1993, לאחר חבירה עם אגודת "אדי" אשר הוקמה בשנת 1978.

אגודה זו, החלה את פעילותה לאחר מותו אדי בן דרור, אשר המתין במשך שנתיים להשתלת כליה ונפטר לאחר ההשתלה כתוצאה מסיבוכים. האגודה פועלת רבות לצורך הנפקת כרטיס אדי בקרב הציבור הרחב.

השתלות איברים נפוצות

השתלת כליה

השתלת כליה הסיבה הנפוצה ביותר בעולם המערבי לביצוע השתלה זו היא מחלת הסוכרת הגורמת בטווח הארוך לנזק בלתי הפיך לרקמת הכליה. לאור העובדה כי ניתן לחיות חיים רגילים גם כאשר כליה אחת נמצאת ניתן לבצע השתלות אלו מתורמים חיים.

השימוש בכליות מתורם אשר אינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה, החלו בשלהי שנות השישים וכיום ניתן לבצע השתלת כליה גם במצבים בהם אין התאמה מלאה.

השתלת כבד

השתלת כבד גם כן ניתנת לביצוע על ידי השתלת כשליש מגודל הכבד הנורמאלי של אדם חי. לתאי הכבד יכולת שחזור מצוינת ולכן מספר חודשים לאחר ההשתלה, חוזר הכבד המושתל לגודלו הרגיל. קיימות סיבות רבות לביצוע השתלת כבד כגון שחמת הכבד, התפתחות גידולים כבדים ועוד.

השתלת ריאה

השתלת ריאה מתרחשת כאשר קיימת מחלת ריאות קשה אצל האדם, ואחת מריאותיו, או שתיהן אינן מתפקדות עוד.

השתלת לב

השתלת הלב הראשונה בין אדם לאדם בוצעה בשנת 1967 בקייפטאון, דרום אפריקה על ידי הקרדיולוג כריסטיאן ברנרד. השתלה זו היוותה פריצת דרך משמעותית בתחום השלת הלב, מאחר ובכל הניסיונות הקודמות הצליח הלב המושתל לפעול למקסימום של 18 יום.

השתלות קרנית

השתלת קרנית ( החלק החיצוני של גלגל העין) נחשבת לאחד מהאיברים היחידים אשר אינם דורשים התאמה בין המושתל לבין התורם. זאת לאור העובדה כי התאים הנמצאים בקרנית אינם מחזיקים באותה "תעודת זהות".

השתלות עור

השתלות עור לרוב נעשות לאחר מצבים בהם נגרם נזק רב לעור, כמו לאחר כוויות בדרגה שלישית או רביעית. כאמור, ניתן לבצע השתלות אלו באמצעות השתלה עצמית או לחילופין מתורם.

השתלה דנטלית

השתלה דנטלית נעשת כשחסרות שיניים בחלל הפה או שהן רקובות ואין פתרון דנטלי אחר. זהו ניתוח שתכליתו היא להחליף את השיניים החסרות או הרקובות ולשתול שיניים חדשות.

>