מחלת השרוול המסובב

השרוול המסובב הוא השם שניתן לארבעה גידים שמחברים בין ארבעה שרירים שמוצאם בעצם השכם לעצם הזרוע. שמם של הגידים ניתן להם כיוון שהם מתכנסים למבנה המזכיר שרוול העוטף את חלקה העליון של עצם הזרוע. צורת השרוול העוטפת את העצם מאפשרת להפעיל את השרירים של הזרוע במגוון כיוונים.

בנוסף לכך, הגידים אחראים לייצוב של מפרק הכתף במנחים השונים ובתנועות השונות. כאשר שרירי הזרוע מתכווצים הם למעשה מניעים את הגידים שמחוברים אליהם וכך גורמים לתזוזה של מפרק הכתף. מחלת השרוול המסובב היא אוסף של ממצאים ותלונות שמופיעים בעקבות פגיעה בגידי השרוול. במקרים הקלים המחלה תבוא לידי ביטוי בדלקת בלבד אך במקרים החמורים תיתכן אף קריעה של אחד הגידים או יותר.

מה הם הגורמים למחלה?

אמנם ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל להתפתחות של מחלת השרוול המסובב, אך יש לציין כי במקרים רבים הגורם המדויק למחלה נותר לא ברור. המחלה יכולה להתפתח באופן הדרגתי לאורך זמן רב אך יכולה גם להיגרם באופן פתאומי כתוצאה מטראומה.

הגורמים השכיחים ביותר שמובילים להתפתחות הדרגתית של המחלה הם עיסוק בספורט שמחייב ביצוע של פעולה ממושכת וחוזרת הכרוכה בהנפה של היד מעבר לגובה הכתף כמו למשל טניס או שחייה ועיסוק בעבודות שמחייבות הפעלה של עומס רב על הכתפיים כמו למשל נגרות, עבודות בניין, צבעות ועוד.

הגורמים השכיחים ביותר שמובילים להתפתחות של מחלת השרוול המסובב באופן טראומתי הם הרמה של חפץ כבד במיוחד או חבלה בעקבות נפילה. בדרך כלל, כשלא ניתן להתחקות אחרי גורם אחד ברור למחלה, מדובר על פגיעה מתמשכת בגיד או בגידים שנגרמה על ידי חיכוך כרוני מול העצם בשילוב עם ירידה באספקת הדם לגיד. ירידה באספקת הדם התקינה לגיד גורמת לפגיעה ביכולת הריפוי שלו.

מה הם התסמינים של המחלה?

התסמין המרכזי של מחלת השרוול המסובב הוא הכאב שיכול להעיר את החולה משנתו. ברוב המקרים הכאב מתגבר כאשר מניעים את הזרוע ומעלים אותה מעבר לגובה של הכתף או כשמניעים אותה אחורנית.

המיקום של הכאב הוא בצד של הכתף ובמקרים רבים מאוד החולים יסבלו מהקרנה של הכאב לכול אורכה של הזרוע. תסמינים אפשריים נוספים הם למשל הגבלה בטווח התנועה של המרפק, חולשה בתפקוד של היד ועוד.

כיצד מאבחנים את המחלה?

ברוב המקרים, ניתן לאבחן את המחלה על ידי שילוב של גיל החולה, ממצאי הבדיקה הקלינית ותלונות החולה. עם זאת, מקובל לבצע צילום רנטגן במטרה לשלול מצבים אחרים שהיו יכולים לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה קלינית כמו למשל פגיעה בסחוס המפרקי או הסתיידות גידים. אם גיל החולה מתחת לשישים והמחלה נגרמה בעקבות פריקת כתף, נפילה משמעותית או חבלה אחרת, יש לבצע בדיקת אולטרסאונד שמטרתה לשלול או לאבחן קרע של הגיד.

במקרים שבהם הטיפול הראשוני לא הביא לשיפור במצבו של החולה, יהיה צורך לבצע בדיקת אולטרסאונד גם כן ובדיקה נוספת שמשמשת לאבחון ודאי של המחלה היא בדיקת MRI.

כיצד מטפלים במחלה?

הטיפול כולל בראש ובראשונה הורדת רמת הפעילות שגורמת לכאב. כמו כן, ניתן לטפל בכאב באמצעות חימום האזור הפגוע, שימוש בתרופות משככות כאבים וטיפול פיזיותרפיה. במידה והטיפול השמרני לא הביא להפחתה במידת החומרה של הכאב ניתן להזריק זריקות סטרואידים על מנת להפחית את מידת החומרה של הדלקת ובמקרים החמורים ביותר יש לשקול התערבות כירורגית. לאחר ההחלמה יש לבצע תרגילים לשיפור טווח התנועה של המפרק.

>