לידה תקינה מחולקת, מסיבות רפואיות שונות, לשלושה שלבים. השלב של הלידה מחולק בעצמו לשני חלקים – השלב הלטנטי (הרדום) והשלב האקטיבי. השלב הראשון של הלידה מתחיל עם הופעתן של התכווצויות רחמיות סדירות- צירים.
אורכו הממוצע של השלב הראשון יכול להגיע ל- 6.4 שעות בממוצע בקרב נשים בלידה ראשונה, ול- 4.5 שעות בממוצע אצל נשים בלידות מתקדמות (נתונים אלו משתנים בסדרות שונות). כאשר השלב הראשון נמשך כעשרים שעות ויותר בלידה ראשונה, ו- 14 שעות ויותר בלידות מתקדמות, הוא ארוך באופן בלתי תקין.
השלב השני בלידה מוגדר כזמן מפתיחה מלאה של צוואר הרחם (עשרה סנטימטר), ועד ליציאתו המלאה של התינוק מהרחם. השלב השלישי מתחיל לאחר לידת התינוק, ומסתיים עם יציאת השלייה.
התארכות השלב הראשון בלידה
סיבות שונות יכולות לגרום להארכת השלב הראשון בלידה – מתן בעודף של חומרי הרדמה, לידה המתחיל עם צוואר רחם שאינו מוכן מספיק, התכווצויות רחמיות בלתי תקינות ולא אפקטיביות, וחוסר התאמה בין גודלו של העובר לאגן האישה (Cephalo-pelvic disproportion). מלבד גורמים אלו, פרמטרים נוספים נמצאו במחקרים שונים כמשפיעים על אורכה של הלידה.
בדרך כלל, התארכות של השלב הראשון של הלידה לא דורשת טיפול או התייחסות רפואית מיוחדת, והאישה תתקדם אל לידה רגילה ללא סיבוכים. באחוז קטן מהנשים יתברר שהצירים הם "צירים מדומים", והלידה טרם החלה. בחלק קטן נוסף מומלץ לטפל באישה ב"חיזוק" של פעילות הרחם עם פיטוצין (אוקסיטוצין).
האם השמנה משפיעה על השלב הראשון?
מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי “Obstetrics and Gynecology” ניסה לבחון האם קיים קשר בין השמנה של היולדת, ובין השלב הראשון בלידה. האם עודף משקל והשמנה ברמות שונות, יכולים לגרום להפרעות בתהליך התקין של הלידה? היום ידוע, שמשקל עודף מעמיד את האישה בסיכון מוגבר יותר בהריון, ומעלה את השכיחות של עובר גדול (מצב המוכנה "מקרוזומיה"). מה בנוגע ללידה עצמה? האם השמנה משפיעה עליה?
במחקר שפורסם נערך מעקב רטרוספקטיבי (במבט לאחור) שכלל כ- 5,200 נשים שהגיעו בהריון עם עובר בודד, במועד (שלושים ושבעה שבועות של הריון ומעלה), ללא הפרעות נוספות, כאשר העובר במצג ראש. הנשים חולקו לשתי קבוצות, על פי מדד מסת הגוף שלהן.
מדד מסת הגוף (BMI – Body Mass Index) הוא מדד מקובל ופשוט למשקל עודף והשמנה, ומחושב על ידי חלוקת המשקל בריבוע הגובה. קבוצה אחת כללה את הנשים עם מדד מסת גוף קטן משלושים, וקבוצה שנייה כללה את הנשים עם מדד מסת גוף גבוה משלושים. התקדמות ומשך הלידה השוו בקרב שתי הקבוצות באמצעות כלים סטטיסטים מתקדמים.
ממצאי המחקר ומסקנותיו
המחקר הראה, שבקרב קבוצת הנשים עם מדד מסת גוף גבוה יותר השלב הראשון בלידה היה ממושך יותר, והתקדם באיטיות מרובה יותר, ביחס לנשים עם מדד מסת גוף נמוך. הזמן מפתיחה צווארית של 5 ס"מ לפתיחה צווארית של עשר ס"מ עמד על 4.7 שעות בממוצע אצל נשים עם עודף משקל, בהשוואה ל- 4.1 שעות בממוצע בקרב נשים עם מדד מסת גוף נמוכה יותר, עם משמעות סטטיסטית להבדל.
מכיוון שגורמים נוספים המושפעים מהמשקל יכולים להשפיע באופן בלתי תלוי גם על משך הלידה והתקדמותה, בחנו החוקרים את הנתונים תוך התחשבות בגורמים "מבלבלים" אלו (confounders). עורכי המחקר התאימו את התוצאות למספר ההריונות הקודמים של האישה (לידה ראשונה אורכת בדרך כלל זמן רב יותר מלידות נוספות), האופי של התחלת הלידה, גזע, ומשקל העובר (תוך התחשבות בעוברים שמשקלם גדול מ- 4 ק"ג).
החוקרים מסכמים, שהרופאים צריכים להיות מודעים להשפעות של השמנה ומשקל יתר על משך הלידה, ובייחוד משך השלב הראשון שלה, וייתכן שניהול של לידה באישה עם מדד מסת גוף גובה צריך להיות שונה במידה מסוימת מניהול לידה באישה רזה.
>
