האם יש להתיר לבני משפחה להיות נוכחים בזמן החייאה?

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

האם יש להתיר לבני משפחה להיות נוכחים בזמן החייאה?החייאות – חלק קשה ובלתי נפרד מהפעילות בבית החולים

בית חולים איננו מקום פשוט. חולים רבים בבית החולים נתונים בסכנת חיים מתמדת, ומחייבים ניטור מתקדם ומתמשך. חולים רבים חווים התדרדרות (איטית או מהירה), ורבים מאוד נפטרים בין כותלי בית החולים.

במציאות כזו החייאות הופכות לחלק משגרת היום בבית החולים. במרבית המוסדות הרפואיים ישנו צוות ייעודי, המתמחה בביצוע החייאות באופן היעיל ביותר, שנקרא לבצע החייאה במידת הצורך. טיפול ראשוני ניתן לחולה על ידי הצוות הנמצא במקום (רופאי ואחיות המחלקה).

החייאה – זמן מתוח לצוות המטפל ולמשפחתו של החולה

החייאה היא זמן מתוח מאוד. אלמנט הזמן משמעותי, והחיים המונחים על הכף מנגד עלולים לגרום ללחץ רב לצוות המטפל ולמשפחתו של החולה כאחד. לעיתים לא רחוקות ישנו צורך בהחייאה כאשר בני משפחתו או מכריו של החולה נמצאים בסמוך למיטתו.

במקרים כאלו נהוג לבקש מבני המשפחה לעזוב את החדר, כדי לאפשר החייאה רגועה יותר, ללא הפרעה של בני המשפחה, הנתונים בוודאי בסערת רגשות. הפרקטיקה המקובלת כוללת הרחקה של בני משפחה מהמקום בזמן החייאה, והיא נראית הגיונית למדי למתבונן מבחוץ.

התרה הנוכחות של בני משפחה בזמן החייאה – מה השפעתה?

לכאורה, השאלה בדבר התרת נוכחות של בני משפחה בזמן החייאה היא שאלה אינדיבידואלית, הניתנת לשיקול דעתו של הצוות המטפל, בהתאם לשיקולים שונים הנובעים מהמקום, הזמן, ואופיים של החולה ובני משפחתו. האם בכלל ניתן לבדקו שאלה זו באמצעיים מחקריים? מה ניתן להסיק באמצעות מחקר אודות נוכחות בני משפחה בזמן החייאה?

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי המוביל The New England Journal of Medicine ניסה להתייחס לשאלה זו מנקודת מבט מעט שונה. החוקרים ניסו לבחון בכלים מדויקים יותר מה ההשפעה האמיתית של נוכחות בהחייאה על הצוות המטפל ועל בני המשפחה עצמם.

במחקר שנערך השתתפו 570 קרובים של בני משפחה שעברו החייאה במצבי חירום שונים, בחמישה עשר מוקדי חירום שונים (שלא במסגרת בית חולים). המרכזים השונים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת התבקשה לעבוד לפי הסטנדרטים המקובלים אצלה (בדרך כלל: בקשה מבני המשפחה לעזוב את מקום ההחייאה), ואילו בקבוצה השנייה ניתנה אפשרות לבני המשפחה להישאר ולהיות נוכחים בזמן ההחייאה.

החוקרים השוו מספר פרמטרים בין שתי הקבוצות. בקרב בני המשפחה נבדקה נוכחות של הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) בבני המשפחה, כתוצאה מחשיפה לאירוע הקשה, שלושה חודשים לאחר ההחייאה. בנוסף, נבדדו סימפטומים המעידים על חרדה ודיכאון בקרב בני המשפחה. החוקרים גם ביקשו לקבוע את האפקט של נוכחות בני המשפחה על מאמצי ההחייאה והצלחתם, ומספר התביעות כנגד הצוות הרפואי על רקע טיפול רופאי שאינו מיטבי.

תוצאות המחקר היו מעט מפתיעות. בניתוח סטטיסטי של הנתונים נמצא שהפרעה פוסט טראומטית הייתה שכיחה יותר דווקא בקבוצת הבקרה (שבה לא תמיד ניתנה האפשרות להישאר בעת ההחייאה). הסיכון להפרעה כזו היה גבוה ב – 70% לעומת הקבוצה בה הוצע לבני המשפחה להישאר בעת מתן הטיפול הרפואי הדחוף. השוואה מדויקת יותר בין בני משפחה שצפו בהחייאה לבין בני משפחה שלא צפו בה העלתה שהאחרונים נמצאו בסיכון של 60% יותר לסבול מהפרעה פוסט-טראומטית. סימפטומים של דיכאון וחרדה היו גם הם גבוהים יותר בקבוצה זו.

מאידך, לא נראה שנוכחות בני משפחה השפיעה על הצוות הרפואי. החוקרים לא מצאו ירידה בסיכויי ההצלחה של ההחייאה, עלייה בלחץ הנפשי של הצוות הרפואי או עלייה בשיעור התביעות כאשר בני משפחה נכחות בהחייאה, בהשוואה לקבוצת הבקרה.

נראה, שדווקא נוכחותם של בני המשפחה יכולה לסייע בהפחתת החרדה, להפחית את הטראומה מהאירוע, וכל זאת בלי לפגוע בצוות המטפל. ייתכן שמאמר ראשוני זה יסלול את הדרך לנורמות שונות בנוגע להחייאה – נורמות מכילות יותר, המאפשרות נוכחות מתאימה של קרובים, במידה והם אכן מעוניינים בכך.

>

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

פורטל שירותי בריאות בישראל

הפורטל המוביל לשירותי בריאות בישראל- פורטל המקום שבו תקבלו את כל המידע והעדכונים העכשווים בנושאי: ביטוחי בריאות ממלכתי בקופות החולים, בריאות האישה, תזונה, אורח חיים בריא, תינוקות וילדים, גיל הזהב רפואה משלימה ועוד.

אז מה היה לנו בכתבה:

דילוג לתוכן