הזיות, או בלעז- הלוצינציות, הן חוויות חושיות שאין מאחוריהן גירוי ממשי בסביבה. בדרך כלל שמדברים על הזיות הכוונה היא להלוצינציות ויזואליות (כלומר, גירוי של חוש הראייה), אך למעשה הזייה יכולה להיות דרך כל אחד מהחושים (שמיעה, טעם, ריח ומגע), כשהנפוצות ביותר הן דווקא ההלוצינציות האודיטוריות.
מהי הזייה?
כל החושים שלנו פועלים על בסיס מנגנון דומה: גירוי סביבתי כלשהו מגיע לאיבר החישה (הגירוי יכול להיות קרניים של אור שפוגעות באובייקט, גלי קול, מולקולות של ריח או של טעם, או טקסטורה שבאה במגע עם העור).
קולטנים או קצות עצבים קולטים את הגירוי הסביבתי, ומעבירים את המידע למח, שנותן את הפרשנות שאנחנו תופסים (קרני האור הופכות למראה, גלי הקול הופכים לצליל, מולקולות הופכות לחוויה של טעם או של ריח וכולי).
בהזייה, כמעט הכל קורה אותו דבר, חוץ מזה שאין גירוי חיצוני. החושים מעבירים מידע למח על גירוי שלא היה, או שהמח נותן פרשנות למידע שלא קיבל. החוויה של האדם היא חוויה חושית, אך היא בעצם לא נגרמת כתוצאה מכך שהיה גירוי חושי.
בהזייה ויזואלית, האדם יראה דברים שלא קיימים. בהזייה אודיטורית הוא ישמע קולות שלא נשמעו. הזיות של טעם, ריח ומגע יחוו כאילו האדם טעם או הריח משהו, או נגע במשהו- למרות שזה לא קרה.
גורמים להזיות
באופן כללי יכולים להיות שני גורמים להופעת הזיות- גורמים נפשיים, וגורמים פיזילוגיים.
מחלות נפשיות, בעיקר הפרעות ממשפחת הפסיכוזות והסכיזופרניה מתבטאות בין השאר בהזיות (כאמור, בעיקר אודיטוריות). גורמים פיזיולוגים שיכולים להגרום להופעת הזיות כוללים שימוש בסמים או בחומרים הלוצינטוריים אחרים, וכן מחלות שונות- בעיקר כאלה שמשפיעות על תפקוד המח.
יש לציין, שלא ידוע בדיוק המנגנון יצירת ההזיות, אך ברור שמדובר בלקוי או באבנורמאליות כלשהי בתפקוד של איזורי החישה במח.
כיצד מאבחנים?
אבחון של הזיות נעשה בעיקר על פי התרשמות קלינית ודיווח סובייקטיבי של הפרט. אנשים עשויים לדווח על כך שהם רואים, שומעים או מרגישים דברים. לעיתים הם יודעים שמדובר בהזייה, ומבינים שמה שקלטו בחושיהם לא יתכן.
ברוב המקרים, אין את התובנה הזו, והדרך להבין שמדובר בהזיה היא התרשמותם של אנשים אחרים שהאדם מתייחס או מתנהג באופן מוזר שאינו תואם את הסביבה. הרבה פעמים האנשים ידווחו על ההזיות שלהם, מבלי לדעת שזוהי הזייה ותפקיד המטפל (רופא למשל) להבחין האם מדובר במציאות, או פגיעה בבוחן המציאות.
טיפול בהזיות
כדי לטפל בהופעתן של הזיות, חשוב קודם כל להבין מה הגורם להופעתן. כאשר ההזיות מופיעות כתוצאה מנטילת תרופות מסויימות, או לחלופין- כתוצאה משימוש בסמים, צריך קודם כל להפסיק את השימוש באותה תרופה או בסמים. כאשר מדובר במחלה פיזית, צריך לטפל במחלה על מנת להפסיק את ההזיות.
אך למעשה, רוב ההזיות מופיעות כחלק מתמונה קלינית של הפרעת נפש. הזיות בסכיזופרניה נחשבות לחלק מה"סימפטומים החיוביים" של המחלה. סימפטומים אלה, שמהווים תוספת על חוויות רגילות בבריאות. סימפטומים אלה מגיבים בצורה טובה יחסית לטיפול תרופתי, בתרופות אנטי-פסיכוטיות, ובדרך כלל זו הדרך היחידה לעצור את ההזיות.
דרכי התמודדות
לא תמיד התרופות מביאות להעלמות מוחלטת של ההזיות. המטרה הטיפולית במצבים אלה, היא להעלות את רמת התובנה של האדם, כלומר ללמד אותו להבחין בין תפיסה אמיתית של המציאות, לבין הזיות שאינן קיימות באמת.
זוהי משימה לא פשוטה, ובהרבה מקרים, בלתי אפשרית בתוך מסגרת של מחלה נפשית מורכבת יותר. אך ישנם אנשים שמצליחים ללמוד את האבחנה, ואז להצליח להתמודד טוב יותר.
ראו גם:
מאניה דיפרסיה
>
