דלקת מפרקים – דלקת פרקים

אחד מהגורמים הראשיים והעיקרים לנכות בקרב אוכלוסיית גיל הזהב, היא דלקת מפרקים, הידועה גם כדלקת פרקים.

דלקת פרקים היא בעצם שם כללי למספר מחלות הפוגעות במפרקים בעקבות סיבות וגורמים שונים. למרות שהמחלות הללו שכיחות מאוד בגיל הזהב, הן עלולות להתרחש גם באנשים צעירים וילדים.

נכון להיום, ידועות כמאתיים מחלות מפרקים שונות, אשר התסמין העיקרי, השכיח והנפוץ ביותר בכל מחלות אלו הוא כאבים ודלקות במפרקים.

מחלות פרקים נגרמות מסיבות מרובות:

• מחלות אוטואימונית– מחלות בהן הגוף תוקף את המערכת חיסונית של עצמו כיוון שאינו מזהה אותה
• מחלות זיהומיות
• טראומות גופניות

מבין כול אלו, קיימות 2 מחלות מפרקים, הנחשבות כיום לנפוצות ולשכיחות ביותר, בקרב האוכלוסייה הכללית והן: דלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis) ושל דלקת מפרקים שיגרונית (rheumatoid arthritis).

מהי דלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis)?

מחלת מפרקים זו, מתרחשת עקב ניוון ואובדן הסחוס הבין מפרקי. דלקת פרקים ניוונית, נחשבת כיום, לדלקת הפרקים הנפוצה ביותר בקרב האוכלוסייה הכללית. כמו כן, היא שכיחה ביותר ונמצאת מעל 80% בקרב אנשי גיל הזהב (מעל גיל 65).

דלקת פרקים זו יכולה להופיע עקב גורמים לא ידועים (גורמים אדיופטים) והיא מוגדרת כדלקת ראשונית או מגורמים כגון: דלקות מפרקים אחרות המתרחשות בגוף, הפרעה נרכשת או מולדת בשלד, מחלות אוטואימונית, מחלות מטבוליות, טראומה פיזית, אשר מוגדרים כדלקות משניות.

דלקת מפרקים ניוונית, עלולה לפגוע במספר מפרקים בו זמנית, אשר עקב כך, נגרם נזק למבנה הסחוסי הבין מפרקי, הפרעות בשיווי המשקל, כאבים בדרגות שונות, נוקשות ומגבלות בתנועה, רעשים וחריקות בין מפרקיים, דלקות ברצועות המחברות בין המפרקים, גושי עצם מכוסים בסחוס (קשרירים).

אבחון המחלה, נעשה לרוב בשילוב של היסטוריה אישית, תרופתית, משפחתית ורפואית, תסמינים, ובדיקות רפואיות כגון: צילום רנטגן, בדיקות דם ובדיקת הנוזל הסינוביאלי במפרק.

מכיוון שלמחלת דלקת פרקים ניוונית אין טיפול אשר יכול למנוע או לעצור אותה, הטיפול המוצע כיום הינו טיפול תסמיני, במטרה להפחית את הכאב ולשמר ולשפר את תפקודי המפרקים. כמו כן, שילוב של פיזיותרפיה, התעמלות ודיאטה מאוזנת יכול לעזור להפחית את הכאב והמוגבלות בתנועה.

מהי דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis)?

דלקת פרקים שגרונית הינה מוגדרת כמחלה כרונית אוטואימונית, אשר פוגעת וגורמת להרס הדרגתי במהלך השנים במפרקים וברקמות הקרובות למפרקים. המחלה שכיחה בעיקר בנשים צעירות (35-50) ועלולה לגרום לסיבוכים בריאותיים קשים כגון נכות.

מכיוון שזוהי מחלה אוטואימונית הסיבות העיקריות להיצרות תה אינן ידועות עדיין. נמצאו מספר גורמי סיכון, אשר עלולים לגרום להתפרצות המחלה בחלק מהאוכלוסייה, כגון: גנטיקה ותורשה, זיהומים ודלקות לאו דווקא בפרקים, עישון סיגריות והשפעות סביבתיות שונות. לרוב המחלה מתחילה במפרקים וכעבור זמן מה, היא מתפשטת לרקמות הקרובות, כמו: עור, רוק, קרומי הלב והריאות, שרירים ועוד.

אנשים החולים בדלקת מפרקים שגרונית לרוב סובלים מכאבים שונים במפרקים ובעיקר בשורש כף היד, תחושה כללית רעה, מפרקים נפוחים, גושי עצם מכוסים בסחוס (קשרירים), דלקות בכלי דם, קרומי הלב, עיניים, שיתוק בחלק או בכל הגפיים וכדומה.

אבחון המחלה מבוסס על הימצאות מספר קריטריונים, כגון: נוקשות פרקים מעל שעה, מציאת גורם שיגרוני (RF) בבדיקות דם, דלקות סימטריות במפרקים, דלדול עצם בדומה למצב של איבוד סידן, שאיבת נוזל סינוביאלי, סימנים לדלקת בצילומי רנטגן, MRI, ארטרוסקופיה ועוד.

מכיוון שזוהי מחלה אוטואימונית והגורם הראשי אינו ידוע, הטיפול יהיה תסמיני בלבד במטרה להקל את התסמינים הנלווים למחלה. כדי לעשות זאת משתמשים בתרופות משככות כאבים, תכשירים המכילים מלחי זהב, אנטיביוטיקות, קורטיקוסטרואידים, שינוי אורח חיים על ידי תזונה בריאה, הוספת אומגה 3, פעילות גופנית ופיזיותרפיה.

>