דלקת ורידים (פלביטיס) ברוב המקרים מתפתחת בוורידי הרגליים, כשבדרך כלל מדובר בדלקת הפוגעת בוורידים השטחיים. כמו כן, לעתים הדלקת מופיעה בשילוב של פקקת ורידים ובמצב הזה נהוג לקרוא לתופעה טרומבופלביטיס.
בניגוד לפקקת של הוורידים העמוקים, הסיכוי שבדלקת של הוורידים השטחיים ייווצר קריש דם שייסחף עם זרם הדם ויעשה את דרכו לריאות – נמוך מאוד.
מה הם הגורמים לדלקת ורידים?
פגיעה באנדותל, סטאזיס וקרישיות יתר של הדם הם שלושה גורמי סיכון הן לדלקת בוורידים השטחיים והן לפקקת הוורידים העמוקים. אי לכך, כל מצב שבו הרגל מקובעת למשך זמן ארוך מגביר את הסיכוי להיווצרות הדלקת. כמו כן, ישנן מספר אטיולוגיות ספציפיות להופעת המחלה להלן:
- דלקת בוורידים השטחיים של הגפה העליונה – בדרך כלל מתרחשת על רקע של החדרת עירוי תוך ורידי של חומר מאכל. בשנים האחרונות נעשה שימוש רב בהטרשת קצף בהכוונת אולטרסאונד לטיפול בחולים הסובלים מדליות בוורידים השטחיים ברגליים. הליך זה נקרא Ultrasound-Guided Foam Sclerotherapy והסיבוך השכיח ביותר שלו הוא דלקת בוורידים השטחיים, המתרחש בשיעור של קרוב לארבעים אחוז מהמטופלים.
- דלקת ורידים נודדת – דלקת ורידים הבאה לידי ביטוי בהופעה של קרישי דם בוורידים שטחיים שונים לסירוגין, כשבדרך כלל מדובר בוורידים בגפיים התחתונות. תופעה זו קשורה במחלות ממאירות ויכולה להקדים את האבחנה שלהן בשנים מספר. כמו כן, במקרים מסוימים התופעה מהווה חלק מתסמונת Buerger.
- דלקת מוגלתית של הוורידים השטחיים – בדרך כלל דלקת זו נגרמת על ידי צנתר תוך ורידי.
מה הם התסמינים של דלקת ורידים?
התסמינים של דלקת ורידים כוללים בעיקר אדמומיות ונפיחות מקומית, תחושת שריפה או כאב לאורך הווריד וכן לא אחת חלה התקשות של הווריד. בנוסף לכך, דלקת של הוורידים השטחיים ברגליים לרוב תבוא לידי ביטוי בחום וברגישות לאורכו של הווריד. בחלק ניכר מהמקרים לתסמינים אלה נלווית דלקת ברקמות הרכות הסמוכות לווריד.
כיצד מאבחנים דלקת ורידים?
האבחנה היא קלינית ביסודה ומבוססת על הופעה של כאב, נפיחות, חום מקומי, אדמומיות מקומית ומישוש של מעין חבל קשיח ונוקשה במסלול של הווריד המעורב. במקרים שבהם לא ניתן יהיה לקבל אבחנה דפיניטיבית על סמך הממצאים הקליניים בלבד, ניתן יהיה להיעזר בבדיקת אולטרסאונד דופלר. למעשה, על רקע השכיחות הגבוהה של פקקת הוורידים העמוקים בסובלים מדלקת בוורידים השטחיים, נהוג לבצע בדיקת אולטרסאונד דופלר בכול החולים.
כיצד מטפלים בדלקת ורידים?
הטיפול בדלקת ורידים משתנה בהתאם למידת החומרה של הבעיה ובהתאם לאטיולוגיה שלה. כך לדוגמה אם מדובר בדלקת מוגלתית של הוורידים השטחיים, הטיפול יתבסס על הוצאת הצנתר שגרם לדלקת ומתן אנטיביוטיקה תוך ורידית. עם זאת, במקרים נדירים במצב של ספסיס (אלח דם), יהיה צורך לערוך ניתוח לכריתת הווריד הפגוע ולניקוז המורסה המוגלתית.
אם מדובר בדלקת שהתפתחה על רקע הטרשת קצף של דליות, הטיפול יכלול משככי כאבים, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים ואגידה אלסטית. כמו כן, במהלך השבועיים הראשונים שלאחר ההטרשה, ניתן יהיה לשלוף קרישי דם מהווריד המודלק באמצעות דקירה של הווריד במחט והפעלה של לחץ מקומי.
בכל מקרה של דלקת ורידים שטחיים בגפיים, חשוב לנייד את המטופל סמוך ככול הניתן לקביעת הדיאגנוזה וזאת כיוון שהעימדון (סטזיס) הנלווה לריתוק של החולה למיטתו, עשוי לאפשר את ההתפשטות של הפקקת לוורידים נוספים. כמו כן, נעשה שימוש בנוגדי קרישה.
לטיפול בדלקת ורידים ישנן זוג מטרות מרכזיות: להקל על הסימפטומים ולמנוע סיבוכים כשבראש ובראשונה מדובר על מניעת התפתחות של תסחיפים ורידיים ופקקת בוורידים העמוקים.
>
