למרות שגם גברים יכולים לחלות בדלקת בדרכי השתן, דלקת בדרכי השתן נחשבת למחלה נשית וזאת משום שנשים סובלות ממנה בשכיחות הגבוהה פי 5 מאשר גברים. הדלקת יכולה לערב את דרכי השתן התחתונות, כלומר את השופכה ושלפוחית השתן (ציסטיטיס) אך במקרים חמורים יותר היא עשויה לערב גם את הכליות (פיילונפריטיס).
בנשים קיימות שלוש תקופות חיים בהן קיימת שכיחות גבוהה במיוחד של דלקות בדרכי השתן: בתקופות הינקות והילדות עד גיל ארבע, עם התחלת קיום יחסי המין ולאחר הפסקת המחזור, על רקע שינויים במרקם של רירית הנרתיק וגורמים הורמונליים שונים.
מה הם הגורמים לדלקת בדרכי השתן בנשים?
הגורם המרכזי שמוביל לזיהום בדרכי השתן ולהתפרצות הדלקת הוא חיידק הנקרא אי קולי, שמקורו במעיים האנושיים. חשוב מאוד לציין כי דלקת בדרכי השתן היא לא מחלה מדבקת וזאת משום שהחיידקים מגיעים ממקור עצמי. השכיחות הגבוהה של המחלה בקרב נשים מוסברת על ידי זוג העובדות הבאות:
- מיקום פתח השופכה – פתח השופכה בנשים ממוקם בסמיכות רבה לפי הטבעת ופתח הנרתיק, המאכלסים חיידקים רבים דרך קבע. אי לכך, קל יותר לחיידקים לנדוד לפתח השופכה וממנו לעשות את דרכם במעלה דרכי השתן.
- אורך השופכה – השופכה הוא הצינור השרירי המקשר בין שלפוחית השתן לבין פתח השופכה. בקרב גברים אורך השופכה כעשרים סנטימטרים בממוצע ואילו בנשים מדובר בצינור קצר יותר ועבה יותר באופן משמעותי. המשמעות של הבדלים אלו באה לידי ביטוי בכך שלאחר חדירת החיידקים לפתח השופכה, המרחק שעליהם לעבור על מנת להגיע לשלפוחית השתן קצר יותר בנשים.
מה הם התסמינים של דלקת בדרכי השתן בנשים?
התסמינים משתנים מחולה לחולה בהתאם למיקום של הזיהום ולדרגת החומרה שלו. באופן כללי, נדיר מאוד שתהיה דלקת אקטיבית בשלפוחית השתן ללא אף אחד מהתסמינים הבאים: דליפת שתן מתוך דחיפות, צורך דחוף ותכוף להטיל שתן, כאבים או צריבה חזקה בזמן מתן שתן, כאבים בבטן התחתונה, חוסר התרוקנות מלאה של השלפוחית וחום גבוה. במקרים בהם הדלקת מערבת את הכליות, הסימפטומים יכללו במרבית המקרים חום גבוה, בחילות, הקאות וכאב במותן.
כיצד מאבחנים דלקת בדרכי השתן בנשים?
בהינתן התסמינים הרלוונטיים, שיש בהם כדי לעורר חשד לכך שהמטופלת סובלת מדלקת בדרכי השתן, יש להפנות אותה לביצוע בדיקת שתן כללית. האלמנט החשוב ביותר בבדיקת שתן כללית הוא ממצא של ניטריט חיובי או קיום פיוריה (תאי דם לבנים בשתן) משמעותית. גם בנוכחות תרבית חיובית, בהיעדר ממצאים אלה ובמיוחד אם לא מופיעות תלונות בנוגע למתן השתן, צריך להעלות ספק האם אכן מדובר במקרה של דלקת בדרכי השתן.
למרות שרוב המקרים של דלקת בדרכי השתן בקרב נשים מאובחנים באופן קליני, הרי שעל מנת לאשר את האבחנה אין מנוס מלבצע בדיקת תרבית שתן. בדיקה זו מאפשרת להגדיר את השתן על מצע מתאים ולאשש או לשלול נוכחות חיידקית בשתן, שאמור להיות במצב תקין סטרילי.
נשים שסובלות מדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן, ובמיוחד במקרים שבהם ישנן תלונות נוספות בנוגע לדליפת שתן או להפרעות במתן השתן, צריכות לעבור בירור אורולוגי מקיף. במקרים מסוימים הבירור יכלול ציסטוסקופיה והדמיה של דרכי השתן, החדרת צנתר לנטילת דוגמית שתן ישירות מהכליה ועוד.
כיצד מטפלים בדלקת בדרכי השתן בנשים?
מאחר וברוב המוחלט של המקרים מקור הזיהום בחיידקי צואה, הרי שהטיפול מבוסס בדרך כלל על שימוש באנטיביוטיקה. במקרים מסוימים יהיה צריך לטפל על ידי אנטיביוטיקה במינון נמוך לאורך זמן ארוך כטיפול מניעתי.
ראו גם:
דלקת בדרכי השתן בהריון
>
