שפעת המעיים או גסטרואנטריטיס ויראלית (Viral Gastroenteritis) היא מחלה דלקתית של המעיים הנגרמת על ידי סוגים שונים של נגיפים.
שפעת המעיים היא מחלה מדבקת מאוד, כשסך הכול ידועות ארבע צורות הדבקה להלן: הדבקה ישירה המתרחשת על ידי מגע בין צואה נגועה לפה של אדם בריא, הדבקה דרך האוויר (בדרך כלל בעזרת עיטוש), הדבקה דרך משטחים והדבקה דרך מים או מזון הנגועים בנגיף. במקומות צפופים כמו למשל גני ילדים או בתי ספר, הסיכוי להעברת הנגיף מאדם חולה לאדם בריא גבוהים מאוד.
מה הם הגורמים לשפעת המעיים?
אמנם ישנם נגיפים רבים שיכולים לגרום להתפתחות המחלה, אך בגדול ישנם שני סוגים של נגיפים האחראיים לרוב המקרים של שפעת המעיים להלן:
- Rotavirus – רוטה וירוס בדרך כלל גורם לתחלואה בקרב פעוטות וילדים קטנים, שיכולים בתורם להעביר את המחלה למבוגרים. בדרך כלל, נגיף הרוטה חודר לגוף המארח דרך הפה. התסמינים להם גורם הנגיף לרוב מתפתחים תוך יומיים מחדירת הנגיף לגוף. נגיף זה אחראי לרוב מקרי המחלה המתרחשים בין חודש דצמבר לחודש יוני.
- Norovirus – נגיף זה נחשב למדבק במיוחד ופוגע בבני כל הגילאים. הוא מתפשט באמצעות מזון מזוהם, מים מזוהמים ומשטחים או דרך הפרשות של חולים. נגיף זה אחראי לרוב מקרי המחלה המתרחשים בין חודש נובמבר לחודש אפריל.
מה הם התסמינים של שפעת המעיים?
שפעת מעיים הנגרמת כתוצאה מהידבקות ב- Rotavirus בדרך כלל באה לידי ביטוי באובדן התיאבון, הקאות ושלשול מימי. שפעת מעיים שנגרמת בעקבות הידבקות ב- Novovirus לרוב באה לידי ביטוי בבחילה, שלשול, כאבי שרירים וחום גבוה. באופן כללי, שפעת המעיים מאופיינת בשלשולים חמורים, שעלולים אף להיות מסוכנים עבור אוכלוסיות רגישות כמו לדוגמה חולים קשישים או תינוקות.
חוסר התיאבון והשלשולים עלולים לגרום לאובדן משקל לא רצוני ובנוסף החולים עלולים לסבול מעוויתות מעיים, צמרמורות, כאבי ראש, הזעת יתר ועוד. עד כה הזכרנו את התסמינים של המחלה, אך חשוב לדעת כי המחלה עלולה להוביל לסיבוכים חמורים ביותר. בין היתר מדובר בסיבוכים הבאים:
- דם בצואה.
- בלבול ושינויים במצב ההכרה.
- יובש בפה.
- אצירת שתן.
- עיניים שקועות.
- עילפון וסחרחורת.
- הסיבוך החמור ביותר והמסוכן ביותר של שפעת המעיים הוא התייבשות.
כיצד מאבחנים שפעת המעיים?
האבחון מתבסס ברובו על הממצאים הקליניים של המחלה, בעיקר כשמדובר במחלה הפוגעת ברבים בקהילה. עם זאת, ייתכן כי הרופא יפנה את הנבדק לביצוע בדיקת צואה שבה ניתן יהיה לבודד את הנגיף שגרם למחלה.
בדיקת צואה נדרשת במצבים שבהם ישנו צורך לקבוע בוודאות האם הגורם לתסמינים הוא גורם פטרייתי, בקטריאלי או ויראלי. מן הסתם בכל מקרה ומקרה הטיפול שצריך להעניק לחולה, שונה. במקרה של שפעת מעיים ויראלית למשל, אין צורך במתן תרופות ממשפחת האנטיביוטיקה היעילות נגד חיידקים אך חסרות תועלת נגד נגיפים.
כיצד מטפלים בשפעת המעיים?
מאחר ומדובר במחלה ויראלית, הרי שכל שיש לעשות במהלך המאבק במחלה זה להניח למערכת החיסון להילחם בגורם הפתוגני ולהעניק טיפול תומך בלבד.
המוקד המרכזי של הטיפול הוא מניעת התייבשות: במקרים הקלים ניתן למנוע התייבשות על ידי שתייה מרובה של נוזלים אך במקרים החמורים או במקרים בהם החולה סובל מהקאות, ייתכן מאוד שיהיה צריך לאשפז את החולה בבית החולים על מנת לתת נוזלים בעירוי ורידי.
בדרך כלל, התסמינים חולפים באופן מלא תוך שלושה עד ארבעה ימים לכל היותר, אך במקרים מסוימים התסמינים עשויים להישאר במשך שבועות מספר, אם כי בעוצמה נמוכה יחסית.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
שפעת החזירים הגיעה למלכת מוסיקת הנשמה הישראלית – שירי מימון
>
