וגינוזיס חיידקי

וגינוזיס חיידקי או בקטריאל וגינוזיס, הוא מושג המתאר מצב שבו מופר המאזן הטבעי של החיידקים החיים בנרתיק. במצב זה מתרחש שגשוג יתר של סוגי חיידקים מסוימים, כאשר מדובר כיום בזיהום הנרתיקי השכיח ביותר בקרב נשים בגיל הפריון. בנרתיק הבריא מתקיימים מיליוני חיידקים שונים בשיווי משקל, כאשר זני החיידקים שמתקיימים בנרתיק באופן טבעי, לא גורמים לתסמינים או לסיכונים כלשהם.

הפלורה של הנרתיק מורכבת בעיקר מזנים של לקטובצילוס (Lactobacillus) ולכן וגינוזיס חיידקי מוגדר כמצב שבו שיווי המשקל מופר ומתרחשת ירידה ניכרת בכמות הלקטובצילוס, לטובת זנים אחרים של חיידקים. ישנו מגוון רחב של חיידקים הנוטים לשגשג ביתר בווגינוזיס בקטריאלי, אך לפי הידוע לנו כיום, בדרך כלל הזיהום מתחיל משגשוג יתר של Gardnerella vaginalis, היוצרים ביופילם, המאפשר לחיידקים אופורטוניסטיים שונים לשגשג באין מפריע על חשבון הלקטובצילוס.

מה הם הגורמים לוגינוזיס?

נכון להיום עדיין לא ברור בדיוק מה הם הגורמים לוגינוזיס חיידקי, אך ידוע כי בניגוד למיתוסים הרווחים בנושא זה, הזיהום לא נגרם כתוצאה משחייה בבריכות שחיה ציבוריות, או ישיבה על מושבי אסלה בשירותים ציבוריים.

ישנם מספר גורמי סיכון לבקטריאל וגינוזיס הכוללים בין היתר פרטנר מיני חדש, שימוש בשטיפות נרתיקיות או קיום יחסי מין עם מספר בני זוג בו זמנית. עם זאת, גם נשים שמעולם לא קיימו יחסי מין עלולות לסבול מווגינוזיס חיידקי. חשוב לציין בהקשר זה כי וגינוזיס חיידקי הוא לא מחלת מין.

מה הם התסמינים של וגינוזיס?

התסמין המרכזי של וגינוזיס חיידקי הוא הפרשה וגינלית מוגברת בעלת מרקם וצבע בלתי שגרתיים (בדרך כלל מדובר בהפרשה לבנה או אפורה בעלת מרקם סמיך או דליל מהרגיל), שבחלק ניכר מהמקרים מלווה בריח לא נעים (ישנן נשים המדווחות על כך שההפרשה הינה בעלת ריח דגים). בנוסף לכך, תיתכן תחושת צריבה בזמן מתן שתן וישנן גם נשים המדווחות על גרד באזור הנרתיק.

מעניין לדעת כי רוב הנשים כלל לא חשות בתסמינים קליניים כלשהם, כשזהו למעשה אחד ההבדלים המרכזיים בין וגינוזיס, לבין וגיניטיס, כלומר דלקת של הנרתיק.

בדרך כלל וגינוזיס חיידקי לא יוביל לסיבוכים, אם כי במקרים הנדירים שבהם אכן מתרחשים סיבוכים, הם לרוב חמורים. כך לדוגמה וגינוזיס חיידקי בזמן הריון מגדיל את הסיכון ללידה מוקדמת, ירידת מים והפלה טבעית ולאחר ניתוח גניקולוגי כגון כריתת רחם או הפלה, מגדיל את הסיכון לזיהום. באופן כללי, וגינוזיס חיידקי מגדיל את הסיכון להידבקות במגוון רחב של מחלות מין כמו לדוגמה זיבה או כלמידיה.

כיצד מאבחנים וגינוזיס?

תהליך האבחון כולל בדיקות מעבדתיות וקליניות ומבוצע בין היתר על דרך השלילה. בין היתר כולל האבחון את הבדיקות הבאות:

• בדיקת PCR של ההפרשה הנרתיקית.
• בדיקת תרבית של ההפרשה.
• בחינת ההפרשה מתחת לעינית המיקרוסקופ.
• בדיקת קולפוסקופיה.
• בדיקת whiff.
• בדיקת חומציות.

לפי הקריטריונים המקובלים כיום לאבחון של וגינוזיס חיידקי (Amsel criteria), מטופלת שעונה על שלושה קריטריונים מתוך הארבעה הבאים תאובחן כסובלת מווגינוזיס חיידקי:

• הפרשה מרובה, אפרפרה או מימית.
• זיהוי תאי רירית הנרתיק המכוסים בחיידקים (תאי Clue).
• PH בסיסי בנרתיק.
• מבחן אמינים חיובי (Whiff test).

כיצד מטפלים בוגינוזיס?

הטיפול בווגינוזיס חיידקי מבוסס על שימוש בסוגים שונים של אנטיביוטיקה, כשבעיקר מדובר בקלינמיצין או פלג'יל בטבליות תוך נרתיקיות, בטבליות לבליעה או בקרם. בין עשרה אחוז לחמישה עשר אחוז מהמטופלות לא חשות בשיפור לאחר הטיפול הראשון ועוד יש לציין כי שיעורי חזרת הבעיה גבוהים במיוחד ומגיעים עד לשמונים אחוז בחלק מהמחקרים.>