בדיקת תפקודי ריאות

בדיקת תפקודי ריאות היא בדיקה פשוטה אשר מאפשרת להעריך תוך מספר דקות את תפקוד מערכת הנשימה.

זוהי בדיקה פשוטה, אשר מספקת תוצאות באופן מיידי ואינה כוללת תופעות לוואי משמעותיות. הבדיקה מתבצעת על ידי מכשיר הנקרא ספירומטר, אשר מודד את נפחי האוויר בריאות בזמן שאיפה ונשיפה ועל פי פירוש התוצאות ניתן לאבחן מחלות נשימה שונות.

מתי מבצעים בדיקת תפקודי ריאות?

בדיקת תפקודי הריאה מספקת מידע לגבי נפחי האוויר בריאות, ועל פי תוצאות הבדיקה ניתן להעריך האם תפקודי הנשימה תקינים או לקויים. אי לכך, בדיקת תפקודי ריאות מתבצעת במספר מצבים:

אבחנת מחלת ריאה

כאשר רוצים לאבחן מחלות ריאה שונות, כמו מחלת ריאה רסטריקטיבית, אסתמה, COPD, מחלות תעסוקתיות ומחלות נוספות מבצעים את הבדיקה. על סמך תוצאות הבדיקה ניתן להבין באיזה סוג של מחלת ריאות מדובר, ועל סמך התוצאות להתקדם בבירור עד ההגעה לאבחנה.

בדרך כלל, מטופלים יופנו לבדיקת תפקודי ריאה לאחר תלונות בלתי פוסקות של שיעול, קוצר נשימה, צפצופים וכולי. בנוסף, אנשים אשר נחשפו לחומרים אשר מסכנים את הריאות (כמו אסבסט) צריכים לעבור בדיקה תקופתית לאבחנה מוקדמת של מחלת ריאה.

מעקב אחר חולים במחלות ריאה

בדיקת תפקודי ריאה מספקת מידע לגבי נפחי האוויר, ועל כן משמשת למעקב אחר תפקודי הריאה של חולי ריאה ידועים. בעזרת הבדיקה ניתן לדעת האם החולה השתפר, התדרדר או נשאר ללא שינוי, ועל סמך התוצאות לשנות את הטיפול הרפואי שלו.

הערכת תפקודי ריאה

במקרים מסוימים מתבצעת הבדיקה ללא כל תלונה מקדימה במטרה להעריך את תפקודי הריאה של המטופל. מקרים אלה נפוצים בבדיקות שגרתיות המתבצעות על ידי מקום העבודה, בדיקות של מועמדים לקראת גיוס ליחידות מובחרות וספורטאים.

חשיבות וייחודיות הבדיקה

בדיקת תפקודי ריאה היא בדיקה פשוטה, אשר מתבצעת ללא מאמץ מיוחד וללא סיכונים או סיבוכים ומספקת מידע רב לגבי תפקודי מערכת הנשימה של הנבדקים. לכן, בדיקה זו היא בדיקה נפוצה ביותר, ומתבצעת כמעט בכל בירור של מחלת ריאה.

לעומת בדיקות אחרות אשר יכולות להיות פולשניות, לא נעימות או קשות לביצוע, בדיקת תפקודי הריאה היא פשוטה יחסית ועל כן ההיענות אליה מצד המטופלים גבוהה ביותר.

מהלך בדיקת תפקודי ריאה

בדיקת תפקודי הריאה מתבצעת על ידי מכשיר אשר נקרא ספירומטר. במהלך הבדיקה, הנבדקים מתבקשים לשאוף אוויר ב"שיא הכוח" עד המקסימום שקיבולת הריאה שלהם מאפשרת, ולאחר מכן לנשוף אותו במהירות. פעולות השאיפה והנשיפה מתבצעות דרך הספירומטר, אשר לאחריהן מציג את התוצאות לגבי נפחי האוויר השונים בריאה.

בחלק מהמקרים, ובעיקר כאשר רוצים לאבחן אסתמה ניתן לחזור על הבדיקה לאחר שאיפת מרחיבי סימפונות. במקרים אלו, שינוי משמעותי בתוצאות הבדיקה יכול להעיד על כך שהסימפונות סגורות ושככל הנראה מדובר באסתמה.

יש לציין שבשל הצורך בשיתוף הפעולה עם המטופלים בדיקה זו מתאימה אך ורק למטופלים אשר יכולים לעשות זאת, וכמובן שאינה מתאימה לילדים קטנים או לחלק מהקשישים.

תופעות לוואי של הבדיקה

באופן כללי, בדיקת תפקודי ריאה היא בדיקה בטוחה ביותר אשר כמעט ולא גורמת לתופעות לוואי. תופעות הלוואי היחידות אשר יכולות להופיע לאחר הבדיקה קשורות לפעילות הנשימה והנשיפה המאומצות, ובדרך כלל כוללות סחרחורת או מעט קוצר נשימה.

יש לציין שחשוב להתייעץ עם הרופא המטפל במקרים כמו מחלות לב, לאחר ניתוחים (כולל ניתוחי עיניים) ובכל מקרה אחר אשר עלול לסכן את בריאות הנבדק.

תוצאות אפשריות ומשמעותן

לאחר ביצוע הבדיקה מתקבלות מספר תוצאות המתארות את נפחי הריאה. התוצאות החשובות המתקבלות מבדיקת תפקודי ריאה הן:

• FVC – Forced Vital Capacity, אשר מתאר את נפח האוויר המקסימלי הנכנס לריאות. כאשר הערך נמוך המצב מחשיד במחלה רסטריקטיבית, ואילו כאשר הערך גבוה מהצפוי ניתן לחשוד במחלה חסימתית.
• FEV1 – Forced expiratory volume in 1 second, מתאר את נפח האוויר אשר ננשף בשנייה הראשונה. כאשר הערכים נמוכים ניתן לחשוד במחלת ריאה חסימתית.
• FEV1/FVC – היחס בין שני הנפחים, אשר במידה והוא נמוך יכול להעיד על מחלה חסימתית.

>