בדיקת אק"ג היא בדיקה שבאמצעות נבדקת הפעילות החשמלית של הלב. הלב הינו משאבת הדם של הגוף והוא בנוי משריר. במהלך כל פעימה של הלב, עובר זרם חשמלי מהקצה העליון של הלב עד לקצהו התחתון. כתוצאה ממעבר הזרם דרך הלב, מתכווץ שריר הלב ובכך נדחף דם מהלב לשאר הגוף.
בבדיקת אק"ג מונחות מספר אלקטרודות, בדרך כלל 12, על פני החזה. כל אחת מן האלקטרודות מודדת את הפעילות החשמלית בלב כפי שנראה מהנקודה בה היא נמצאת על פני החזה. על ידי ניתוח התוצאות מהנקודות השונות ניתן להסיק לגבי הפעילות החשמלית בלב בצורה תלת ממדית.
חשיבות וייחוד הבדיקה
בדיקת האק"ג חשובה ביותר ברפואה. היא בדיקה פשוטה, זולה ולא מסוכנת שנותנת מידע רב על פעילות הלב. בשונה מבדיקות אחרות כמו אקו לב, בדיקת אק"ג היא מהירה, נעשית על ידי מכשיר קטן שיכול להגיע לכל חולה וכל רופא יכול לפרש את תוצאותיה.
לאילו מקרים משמשת הבדיקה?
בדיקת האק"ג נפוצה מאוד ונעשית במקרים רבים. במקרה של התקף לב למשל, כאשר נחסם עורק המזין את הלב בדם ושריר הלב עובר נמק, זרימת החשמל בלב נפגעת. על פי רוב ניתן לראות שינויים אופייניים לנמק ולכן לכל חולה עם כאבים בחזה יש לבצע בדיקת אק"ג לשלילת או אישור התקף לב.
בחולים שמתלוננים על כאבים בחזה שלא נראים סימני נמק באק"ג שלהם ניתן לעשות מבחן מאמץ. חולים אלה יבצעו מאמץ גופני, על אופניים או הליכון ותוך כדי הבדיקה יעברו אק"ג. לעיתים במהלך המאמץ יראה נמק זמני שלא נראה בזמן מנוחה. בחולים שלא יכולים לבצע מאמץ ניתן לתת תרופה אשר תאיץ את פעילות הלב ותדמה מאמץ.
מקרה נוסף בו עושים אק"ג הוא כאשר חולה מתלונן על דפיקות לב או כשיש חשד להפרעות קצב. בדיקת האק"ג מראה את קצב הלב, האם הוא מהיר, איטי או תקין. בנוסף היא מראה האם הקצב סדיר או לא. במקרים של קוצב לב, אפשר יהיה לראות בבדיקת אק"ג האם הוא פועל והאם פעילותו תקינה.
לחולים אשר להם בדיקת לב לא תקינה אפשר לעשות אק"ג כדי לנסות לקבל עוד מידע על הבעיה. למשל לאדם עם הפרעה באחד ממסתמי הלב ייתכן ששריר הלב יגדל מעבר לרגיל. הגדלה של שריר הלב יכולה להופיע באק"ג. בנוסף יש חולים ששריר הלב מוגדל אצלם מסיבות גנטיות ואף אצלם אפשר יהיה לראות באק"ג הגדלה של שריר הלב.
מאחר ופעולה תקינה של הלב חיונית לחיים, בדיקת אק"ג מבוצעת פעמים רבות כדי לנתר חולים מאושפזים או במהלך ניתוח. במקרים כאלה הבדיקה נעשית בצורה רציפה עד שיוחלט להפסיקה. כמו כן, הבדיקה משמשת כבדיקת סקר לבריאות הלב בחולים המועמדים לניתוח או לפעולה רפואית אחרת ולכן הרבה חולים יבצעו בדיקה זו לפני ניתוח.
הכנה לבדיקה
בדרך כלל אין צורך בהכנה לבדיקת אק"ג. הבדיקה קצרה ופשוטה ובדרך כלל לא מלווה בכאב או אי נוחות. במקרים בהם אתם נוטלים תרופות יש לספר זאת לרופא שכן תרופות מסוימות משפיעות על פעילות הלב ועלולות להשפיע על פיענוח התוצאות.
לעיתים מבצעים בדיקת אק"ג במשך 24 שעות, בדיקת הולטר, כדי לנסות לחפש הפרעות קצב לאורך זמן. במקרים כאלה אסור להתקלח בזמן זה ויש להסתובב עם אלקטרודות ומכשיר רושם במשך כל הבדיקה. לבדיקה במאמץ מומלץ להביא ביגוד מתאים לביצוע פעילות גופנית.
מהלך בדיקת האק"ג
במהלך הבדיקה מונחות אלקטרודות על מקומות שונים בחזה. הבדיקה לרוב עורכת מספר דקות בלבד. בבדיקת הולטר משאירים את האלקטרודות למשך 24 שעות במהלכן חוזרים הביתה. לאחר 24 שעות יש לחזור לרופא כדי להוריד את המכשיר. בבדיקה במאמץ מחברים את החולה לאלקטרודות והוא מבצע מאמץ תוך כדי רישום האק"ג. אם יש חשד לחסימה בכלי דם כלילי תופסק הבדיקה.
תופעות לוואי וסיכונים
לבדיקה אין תופעות לוואי וסיכונים ישירים למעט תגובה אלרגית לג'ל שלעיתים שמים על העור מתחת לאלקטרודות. לחולים מסוימים בדיקת מאמץ יכולה להיות מסוכנת אך הסכנה קשורה במאמץ ולא בבדיקת האק"ג עצמו.
תוצאות אפשריות ומשמעותן
תוצאת האק"ג יכולה להיות תקינה אך יכולה בנוסף לזהות מספר רב של מחלות כגון הפרעות קצב, הפרעות מבניות וכן התקף לב או מחלות של העורקים הכליליים. לכל הפרעה יש טיפול וגישה שונים ויש להיוועץ ברופא בכדי להחליט על טיפול בהתאם.
>
